דילוג לתוכן הראשי
סקירות

אורטיקריה כרונית: סקירה מקיפה

Chronic Urticaria: A Comprehensive Review

ד"ר יהונתן קפלןמומחה ברפואת עור ומין, כירורגיה דרמטולוגית וניתוחי מוז, ACMS Fellow(עודכן: )16 דקות קריאה

נקודות מפתח

  • 1אורטיקריה כרונית ספונטנית (CSU) היא הצורה השכיחה ביותר, עם שכיחות של 0.5-1% באוכלוסייה
  • 2הפתוגנזה כוללת מנגנונים אוטואימוניים - נוגדנים IgG נגד IgE או נגד FcεRI, ומנגנון אוטואלרגי עם IgE נגד אוטואנטיגנים
  • 3סולם הטיפול: אנטיהיסטמינים H1 מדור 2 → הגברה פי 4 → Omalizumab → Cyclosporine
  • 4Omalizumab (Anti-IgE) יעיל ב-65-75% מהמטופלים שאינם מגיבים לאנטיהיסטמינים
  • 5UAS7 הוא כלי ההערכה המקובל למעקב אחר חומרת המחלה ותגובה לטיפול
תוכן עניינים

הקדמה

אורטיקריה כרונית (Chronic Urticaria) מוגדרת כהופעת סרפדת (Wheals) ו/או אנגיואדמה באופן יומיומי או כמעט יומיומי למשך מעל 6 שבועות. זוהי מחלה שכיחה המשפיעה באופן דרמטי על איכות החיים, ומהווה אתגר אבחנתי וטיפולי. בשנים האחרונות חלה התקדמות משמעותית בהבנת הפתוגנזה של המחלה ובפיתוח טיפולים ביולוגיים, בראשם Omalizumab.

אפידמיולוגיה

  • שכיחות: אורטיקריה כרונית פוגעת ב-0.5-1% מהאוכלוסייה
  • מין: שכיחה פי 2 בנשים
  • גיל: שיא בגילאי 20-40
  • משך מחלה: משך חציוני של 2-5 שנים; 50% מהמקרים חולפים תוך שנה, אך 20% נמשכים מעל 5 שנים
  • השפעה על איכות חיים: פגיעה משמעותית בשינה, בתפקוד היומיומי ובמצב הנפשי, דומה בחומרתה למחלת לב איסכמית

סיווג

Chronic Spontaneous Urticaria (CSU)

  • הגדרה: סרפדת ו/או אנגיואדמה ספונטנית (ללא טריגר חיצוני מזוהה) למשך >6 שבועות
  • שכיחות: מהווה כ-66-75% מכלל מקרי האורטיקריה הכרונית
  • מהלך: התלקחויות והפוגות, לעיתים ללא גורם ניתן לזיהוי

Chronic Inducible Urticaria (CIndU)

אורטיקריה הנגרמת על ידי גירוי ספציפי וניתן לשחזור:

  • Symptomatic Dermographism: הנפוצה ביותר; סרפדת בתגובה לשריטה/לחץ
  • Cold Urticaria: סרפדת בתגובה לקור; בדיקת Ice Cube Test
  • Cholinergic Urticaria: סרפדת קטנה (2-3 מ"מ) בתגובה לעלייה בטמפרטורת הגוף (מאמץ, מקלחת חמה)
  • Solar Urticaria: סרפדת בתגובה לאור שמש
  • Pressure Urticaria (Delayed): סרפדת מאוחרת (4-8 שעות) באזורי לחץ ממושך
  • Aquagenic Urticaria: סרפדת בתגובה למגע עם מים
  • Vibratory Urticaria: סרפדת בתגובה לרעידות

> Pearl קליני: CSU ו-CIndU יכולים להתקיים במקביל באותו מטופל. יש לשאול באופן ספציפי על טריגרים - חלק מהמטופלים עם CSU סובלים גם מ-Dermographism.

פתוגנזה

תאי הפיטום (Mast Cells) - התא המרכזי

תאי פיטום בעור הם התא האפקטורי המרכזי באורטיקריה. שחרור היסטמין וחומרים נוספים (Prostaglandins, Leukotrienes, Cytokines) גורם ל:

  • הרחבת כלי דם → אודם
  • חדירות וסקולרית מוגברת → בצקת (Wheal)
  • גירוי עצבי → גרד

מנגנונים אוטואימוניים

Type I - Autoimmune (IgG-mediated):

  • נוגדני IgG המכוונים נגד IgE עצמו או נגד הרצפטור FcεRI על תאי הפיטום
  • מפעילים את תא הפיטום ישירות
  • נמצאים ב-30-40% מהמטופלים עם CSU
  • נזיהים על ידי Autologous Serum Skin Test (ASST) ו-Basophil Activation Test (BAT)

Type IIb - Autoallergic (IgE-mediated):

  • נוגדני IgE המכוונים נגד אוטואנטיגנים (כגון TPO - Thyroid Peroxidase, IL-24, דנ"א)
  • מפעילים את תא הפיטום דרך מנגנון ה-IgE הקלאסי
  • מסבירים את הקשר בין CSU לתירואידיטיס אוטואימונית

הקשר לתירואיד

  • 10-30% מהמטופלים עם CSU יש נוגדנים אנטי-תירואידיים (Anti-TPO, Anti-TG)
  • הקשר הוא אוטואימוני ולא פונקציונלי - רוב המטופלים אאותירואידים
  • טיפול ב-Levothyroxine אינו משפר את האורטיקריה ברוב המקרים

אבחנה ובירור

אנמנזה ממוקדת

  • משך, תדירות ומיקום הסרפדת
  • משך של wheal בודד (>24 שעות → חשד ל-Urticarial Vasculitis)
  • אנגיואדמה נלווית (40-50% מהמקרים)
  • טריגרים (טמפרטורה, מאמץ, לחץ, תרופות, מזון)
  • תרופות: NSAIDs (מחמירים ב-30% מהמקרים), ACE inhibitors (אנגיואדמה)
  • היסטוריה אטופית, מחלות אוטואימוניות
  • השפעה על איכות חיים ושינה

בירור מעבדתי

בירור בסיסי מומלץ (EAACI/GA²LEN/EDF/WAO Guidelines):

  • ספירת דם מלאה + CRP/ESR
  • TSH, Anti-TPO
  • IgE Total
  • Tryptase (לשלילת Mastocytosis)

בירור מורחב (לפי חשד קליני):

  • ANA, Complement (C3, C4) - לשלילת Urticarial Vasculitis
  • ביופסיה - כאשר Wheal נשאר >24 שעות, חשד ל-Vasculitis
  • בדיקות ל-CIndU: Ice Cube Test, Dermographism test, Challenge tests
  • ASST (Autologous Serum Skin Test) - סקירה לנוגדנים אוטואימוניים

> Pearl קליני: בירור מעבדתי נרחב (אלרגיות למזון, תרבויות, סרולוגיות) אינו מומלץ באופן שגרתי ב-CSU - הסיכוי למצוא סיבה ספציפית נמוך מאוד ותוצאות חיוביות שגויות עלולות להוביל לדיאטות מיותרות.

UAS7 - Urticaria Activity Score

כלי ההערכה הסטנדרטי לחומרת CSU:

  • ניקוד יומי (0-6): מספר Wheals (0-3) + עוצמת גרד (0-3)
  • UAS7: סכום 7 ימים (0-42)

- 0: שליטה מלאה

- 1-6: שליטה טובה

- 7-15: קלה

- 16-27: בינונית

- 28-42: חמורה

טיפול - גישה מדורגת

שלב 1: אנטיהיסטמינים H1 מדור שני - מינון סטנדרטי

  • תרופות: Cetirizine, Levocetirizine, Loratadine, Desloratadine, Fexofenadine, Bilastine, Rupatadine
  • מינון: מינון סטנדרטי (למשל Cetirizine 10 מ"ג/יום)
  • יעילות: תגובה מלאה בכ-40-50% מהמטופלים
  • חשוב: לא להשתמש באנטיהיסטמינים מדור ראשון (Hydroxyzine, Diphenhydramine) כקו ראשון בשל תופעות לוואי (סדציה, אנטיכולינרגיות)

שלב 2: הגברת מינון אנטיהיסטמינים H1 - עד פי 4

  • גישה: הגברת מינון של אותה תרופה עד פי 4 מהמינון הסטנדרטי
  • למשל: Cetirizine 10 מ"ג × 4 = 40 מ"ג/יום; Fexofenadine 180 מ"ג × 4 = 720 מ"ג/יום
  • יעילות: תגובה נוספת ב-15-25% מהמטופלים
  • בטיחות: בדרך כלל נסבל היטב; יש לעקוב אחר סדציה (בעיקר עם Cetirizine)
  • המלצה: להמתין 2-4 שבועות בכל שלב לפני מעבר לשלב הבא

> Pearl קליני: שילוב של שני אנטיהיסטמינים שונים אינו יעיל יותר מהגברת מינון של תרופה אחת. עדיף להגביר מינון של תרופה אחת עד פי 4.

שלב 3: Omalizumab (Xolair) - Anti-IgE

  • מנגנון: נוגדן מונוקלונלי נגד IgE, מפחית את רמות ה-IgE החופשי ואת הביטוי של FcεRI על תאי פיטום ובזופילים
  • מינון: 300 מ"ג SC כל 4 שבועות (ללא צורך בהתאמת מינון לפי IgE או משקל, בניגוד לאסתמה)
  • יעילות:

- תגובה מלאה (UAS7=0): 35-40%

- תגובה חלקית: 25-35%

- סה"כ תגובה: 65-75%

  • תחילת פעולה: חלק מהמטופלים מגיבים תוך שבוע (Early Responders), אחרים תוך 3-6 חודשים (Late Responders)
  • בטיחות: פרופיל בטיחות מעולה; תגובות באתר ההזרקה ב-2.7%; אנפילקסיס נדיר (<0.1%)
  • משך טיפול: ממליצים על טיפול למשך 6-12 חודשים לפחות, ולאחר מכן ניסיון הפחתה הדרגתית
  • הישנות לאחר הפסקה: שכיחה (50-70%); רוב המטופלים מגיבים שוב בחידוש הטיפול
  • סל הבריאות: בסל - לטיפול ב-CSU לאחר כישלון אנטיהיסטמינים H1 מדור שני במינון מוגבר (עד פי 4)

חזאים לתגובה ל-Omalizumab:

  • IgE Total גבוה → תגובה טובה יותר (מנגנון IgE-mediated)
  • ASST שלילי → תגובה טובה יותר
  • IgE Total נמוך → ייתכן מנגנון IgG-mediated, תגובה פחותה
  • בזופניה → סמן למנגנון אוטואימוני Type I, תגובה פחותה ל-Omalizumab

שלב 4: Cyclosporine

  • מינון: 3-5 מ"ג/ק"ג/יום, PO, בחלוקה לשתי מנות
  • יעילות: תגובה ב-60-70% מהמטופלים שאינם מגיבים ל-Omalizumab
  • מנגנון: עיכוב Calcineurin, ירידה בשחרור ציטוקינים מלימפוציטי T
  • תופעות לוואי: יתר לחץ דם, נפרוטוקסיות, היפרליפידמיה, היפרטריכוזיס, היפרפלזיה של חניכיים
  • ניטור: לחץ דם, קריאטינין, שומנים כל 4-6 שבועות
  • משך טיפול: עד 3-6 חודשים; יש לנסות הפחתה הדרגתית
  • חשוב: שימוש Off-Label ב-CSU, אך נתמך בראיות ובהנחיות בינלאומיות

טיפולים נוספים ועתידיים

טיפולים משלימים (אפשריים בכל שלב):

  • Montelukast: מעכב Leukotriene, תוספת לאנטיהיסטמינים; יעילות מוגבלת
  • H2 Blockers (Famotidine): עדויות חלשות, אך לעיתים יעיל כתוספת
  • Dapsone: יעיל במיוחד ב-Urticarial Vasculitis וב-CSU עם Neutrophilic infiltrate
  • סטרואידים סיסטמיים: רק לקורסים קצרים (3-7 ימים) להתלקחויות חריפות; אין מקום לטיפול כרוני

טיפולים חדשים ומתפתחים:

  • Ligelizumab (Anti-IgE): נוגדן מונוקלונלי חדש נגד IgE עם זיקה גבוהה יותר מ-Omalizumab; מחקרי Phase III הראו תוצאות מבטיחות אך לא עדיפות חד-משמעית על Omalizumab
  • Remibrutinib (BTK Inhibitor): מעכב Bruton's Tyrosine Kinase; תוצאות מבטיחות ב-Phase IIb
  • Fenebrutinib: BTK Inhibitor נוסף בפיתוח
  • Anti-KIT antibodies (CDX-0159/Barzolvolimab): מעכב את הרצפטור KIT על תאי פיטום, גורם לדפלציה של תאי פיטום; תוצאות מרשימות ב-Phase II עם שיעורי UAS7=0 של 56%
  • Anti-Siglec-8 (Lirentelimab): מעכב תאי פיטום ואאוזינופילים; בפיתוח קליני

> Pearl קליני: בחירת הטיפול צריכה להיות מונחית על ידי UAS7. אל תמהרו לעבור שלב - יש להמתין 2-4 שבועות בכל שלב, ולתת ל-Omalizumab לפחות 6 חודשים לפני שמכריזים על כישלון.

💡 פנינות קליניות (Clinical Pearls)

טעות שכיחה: בירור אלרגי נרחב - במרפאה, מטופלים רבים מגיעים לאחר שעברו בדיקות אלרגיה נרחבות (Prick Tests, IgE ספציפיים למזונות) - זה מיותר ב-CSU. הסבירו שזו מחלה אוטואימונית ולא אלרגית, ושדיאטות אלימינציה אינן עוזרות ברוב המקרים.
טריק מעשי: בקשו מהמטופל לצלם - הסרפדת חולפת תוך שעות, ולעיתים קרובות המטופל מגיע למרפאה ללא נגעים פעילים. בקשו ממנו לצלם את הסרפדת כשהיא מופיעה - זה עוזר באבחנה ובהערכת חומרה.
Wheal שנשאר מעל 24 שעות = Red Flag - אם מטופל מדווח שנגע בודד נשאר באותו מקום למעל 24 שעות, חשבו על Urticarial Vasculitis. בצעו ביופסיה ובדקו Complement.
במרפאה, מטופלים רבים מדווחים שהאורטיקריה מחמירה בלילה - זהו דפוס אופייני ל-CSU. מתן אנטיהיסטמין בערב (ולא בבוקר) יכול לשפר שינה ואיכות חיים.
NSAIDs מחמירים אורטיקריה ב-30% מהמקרים - שאלו תמיד על שימוש ב-Ibuprofen, Naproxen, Aspirin. במטופלים רגישים, Paracetamol או COX-2 selective inhibitors הם חלופה בטוחה.
Omalizumab: חלק מהמטופלים מגיבים תוך שבוע - Early Responders (תוך 1-2 מנות) הם לרוב מטופלים עם מנגנון IgE-mediated (Type IIb). Late Responders (3-6 חודשים) שכיחים יותר במנגנון אוטואימוני Type I.
סטרואידים סיסטמיים: רק למשברים - Prednisone 20-40 מ"ג ליום ל-3-7 ימים בלבד בהתלקחות חריפה. שימוש כרוני בסטרואידים ב-CSU הוא טעות רפואית נפוצה שגורמת לתחלואה משמעותית.

📖 מקורות נבחרים

  1. 1Zuberbier T, et al. The international EAACI/GA2LEN/EuroGuiDerm/APAAACI guideline for the definition, classification, diagnosis, and management of urticaria. Allergy. 2022;77(3):734-766.
  2. 2Maurer M, et al. Omalizumab for the treatment of chronic idiopathic or spontaneous urticaria (ASTERIA II). N Engl J Med. 2013;368(10):924-935.
  3. 3Kolkhir P, et al. Autoimmune chronic spontaneous urticaria: What we know and what we do not know. J Allergy Clin Immunol. 2017;139(6):1772-1781.
  4. 4Metz M, et al. Omalizumab updosing in chronic spontaneous urticaria: an overview of real-world evidence. Clin Exp Allergy. 2019;49(11):1471-1478.
  5. 5Maurer M, et al. Remibrutinib, a novel BTK inhibitor, demonstrates efficacy and safety in chronic spontaneous urticaria. J Allergy Clin Immunol. 2022;150(6):1498-1506.
  6. 6Metz M, et al. Barzolvolimab (CDX-0159), a novel anti-KIT antibody, in refractory chronic spontaneous urticaria. N Engl J Med. 2024;390:1849-1860.
  7. 7Bernstein JA, et al. The diagnosis and management of acute and chronic urticaria: 2014 update. J Allergy Clin Immunol. 2014;133(5):1270-1277.

מסרים עיקריים (Take-Home Messages)

  1. 1CSU היא מחלה אוטואימונית/אוטואלרגית ולא אלרגית - בירור אלרגי נרחב (למזון, תרביות) אינו מומלץ ועלול להוביל לדיאטות מיותרות
  2. 2הגברת מינון אנטיהיסטמינים עד פי 4 היא הצעד הראשון - יעילה ב-15-25% נוספים, ובטוחה; אין יתרון בשילוב שני אנטיהיסטמינים שונים
  3. 3Omalizumab שינה את הטיפול ב-CSU - יעיל ב-65-75% מהמטופלים, עם פרופיל בטיחות מצוין; יש לתת לפחות 6 חודשים
  4. 4UAS7 הוא הכלי לניטור ולקבלת החלטות טיפוליות - המטרה היא UAS7=0 (שליטה מלאה); יש לתעד בכל ביקור
  5. 5תרופות חדשות מבטיחות באופק - מעכבי BTK ונוגדנים Anti-KIT (Barzolvolimab) מראים יעילות מרשימה ועשויים לספק מענה למטופלים שאינם מגיבים לטיפולים הקיימים
#אורטיקריה#Omalizumab#אנטיהיסטמינים#CSU#אוטואימוני
י.ק

ד"ר יהונתן קפלן

מומחה ברפואת עור ומין, כירורגיה דרמטולוגית וניתוחי מוז, ACMS Fellow

מומחה ברפואת עור, כירורגיה דרמטולוגית וניתוחי מוז (Mohs Micrographic Surgery). בוגר הפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית-הדסה, התמחות ברפואת עור במרכז הרפואי שיבא (תל השומר), ו-Fellowship בכירורגיית מוז ב-ACMS. מפתח כלים דיגיטליים מבוססי-ראיות לרפואת עור במסגרת תוכנית DermUnbound.