גישה שיטתית לפריחת תרופות
פריחת תרופות (drug eruption) היא תגובה עורית לתרופה. שכיחות: 2-3% מכלל המאושפזים. האתגר: קשר סיבתי קשה להוכחה.
שלב 1: מורפולוגיה
- Exanthematous (morbilliform) - הנפוץ ביותר (75%). פפולות ומקולות מפוזרות. 4-14 ימים לאחר התחלת תרופה
- Urticarial - פריחת סרפדת, שעות-ימים לאחר חשיפה. IgE-mediated או non-IgE
- Fixed Drug Eruption - כתם בודד או מספר כתמים, חוזר באותו מיקום. Violaceous plaque
- Photosensitive - באזורים חשופים לשמש. Phototoxic (dose-dependent) או photoallergic
- Lichenoid - דומה ל-lichen planus. מופיע מאוחר (חודשים-שנים)
- Vesiculobullous - SJS/TEN, linear IgA, drug-induced pemphigus
- Pustular - AGEP (Acute Generalized Exanthematous Pustulosis)
שלב 2: תזמון
- שעות: Urticaria, anaphylaxis, AGEP
- 4-14 ימים: Exanthematous, SJS/TEN
- 2-6 שבועות: DRESS/DIHS
- חודשים-שנים: Lichenoid, drug-induced lupus, pigmentation
💡Clinical Pearls
- •AGEP: פוסטולות סטריליות מפוזרות עם חום. מתחיל בקפלים. חולף מהר עם הפסקת התרופה. אנטיביוטיקות הגורם השכיח
- •Fixed Drug Eruption: לשאול על הכתם החוזר. TMP-SMX, NSAIDs, tetracyclines הם הגורמים השכיחים
- •Naranjo score: סולם להערכת סבירות קשר תרופה-תגובה (מוגדר, סביר, אפשרי, לא סביר)