דילוג לתוכן הראשי
סקירות

פמפיגואיד בולוזי: סקירה מקיפה

Bullous Pemphigoid: A Comprehensive Review

ד"ר יהונתן קפלןמומחה ברפואת עור ומין, כירורגיה דרמטולוגית וניתוחי מוז, ACMS Fellow(עודכן: )17 דקות קריאה

נקודות מפתח

  • 1פמפיגואיד בולוזי היא מחלת השלפוחיות האוטואימונית השכיחה ביותר, עם שכיחות עולה בקשישים מעל גיל 70
  • 2נוגדנים נגד BP180 ו-BP230 ב-Basement Membrane Zone גורמים להיפרדות דרמו-אפידרמלית
  • 3סטרואידים מקומיים חזקים (Clobetasol) הם קו ראשון - יעילים לא פחות מסטרואידים סיסטמיים עם פחות תופעות לוואי
  • 4Rituximab ו-Omalizumab מהווים אפשרויות חדשות למקרים עמידים
  • 5יש לשקול תמיד BP מושרה על ידי תרופות, בפרט DPP-4 inhibitors ו-PD-1/PD-L1 inhibitors
תוכן עניינים

הקדמה

פמפיגואיד בולוזי (Bullous Pemphigoid, BP) היא מחלת העור האוטואימונית השלפוחתית (Autoimmune Bullous Disease) השכיחה ביותר. המחלה מאופיינת בשלפוחיות מתוחות (tense bullae) על רקע עור אריתמטי או תקין, ומופיעה בעיקר בקשישים. האבחנה מבוססת על שילוב של ממצאים קליניים, היסטופתולוגיים ואימונולוגיים, והטיפול כולל סולם טיפולי מדורג המותאם לחומרת המחלה ולמצב הכללי של המטופל.

אפידמיולוגיה

  • שכיחות: 12-66 מקרים חדשים לכל מיליון אוכלוסייה בשנה, עם עלייה משמעותית בעשורים האחרונים
  • גיל: שיא ההופעה בגיל 70-80, נדיר מתחת לגיל 60
  • מגדר: שכיחות דומה בגברים ונשים
  • תמותה: תמותה מוגברת בהשוואה לאוכלוסייה הכללית באותו גיל - שנת חיים ראשונה: 20-40% תמותה, בעיקר בשל מחלות רקע, סיבוכי טיפול וזיהומים
  • קשר למחלות נוירולוגיות: שכיחות מוגברת בחולים עם דמנציה, מחלת Parkinson, CVA ו-Multiple Sclerosis

פתוגנזה

אנטיגנים מטרה

  • BP180 (Collagen XVII / BPAG2): חלבון טרנסממברני מסוג II ב-Hemidesmosomes - האנטיגן העיקרי

- הדומיין NC16A הוא האפיטופ האימונודומיננטי

- רמת נוגדני Anti-BP180 מתאמת עם חומרת המחלה ופעילותה

  • BP230 (BPAG1): חלבון תוך-תאי ב-Hemidesmosomes

- נוגדנים פחות פתוגניים, נמצאים ב-60-70% מהחולים

מנגנון פתוגני

  1. יצירת נוגדני IgG (בעיקר IgG1, IgG4) נגד BP180/BP230
  2. קישור הנוגדנים ל-Basement Membrane Zone (BMZ)
  3. הפעלת מערכת המשלים (C3, C5a)
  4. גיוס נויטרופילים ואאוזינופילים
  5. שחרור אנזימים פרוטאוליטיים (Elastase, MMP-9, Gelatinase)
  6. הרס ה-BMZ והיפרדות דרמו-אפידרמלית → שלפוחית תת-אפידרמלית

מאפיינים קליניים

שלב פרודרומלי (Pre-bullous Phase)

  • יכול להימשך שבועות עד חודשים לפני הופעת שלפוחיות
  • גרד עז - לעתים קרובות הסימפטום הראשון והמטריד ביותר
  • נגעים אורטיקריאליים - פלאקים אריתמטיים, אקזמטיים או אורטיקריאליים
  • Pearl: בקשישים עם גרד כרוני ללא הסבר - יש לשקול BP פרודרומלי ולשלוח DIF מעור פרי-לזיונלי גם ללא שלפוחיות

שלב שלפוחתי (Bullous Phase)

  • שלפוחיות מתוחות (tense bullae): בגודל 1-4 ס"מ, על רקע אריתמטי או עור תקין
  • תוכן שלפוחיות: נוזל צלול או דמי
  • הפצה: סימטרית, בגו, בטן, גפיים פרוקסימליות, קפלי כיפוף
  • Nikolsky שלילי (בניגוד לפמפיגוס)
  • מעורבות ריריות: ב-10-30% מהמקרים (פה בלבד, בדרך כלל קלה)
  • Pearl: שלפוחיות מתוחות שלא נקרעות בקלות = תת-אפידרמלי = BP. שלפוחיות רפויות שנקרעות בקלות = תוך-אפידרמלי = Pemphigus

צורות קליניות מיוחדות

  • Non-bullous BP: גרד, נגעים אורטיקריאליים/אקזמטיים ללא שלפוחיות - שכיח יותר ממה שחשבו
  • Localized BP: מוגבל לאזור אחד (שוקיים, אזור ניתוח, סביב סטומה)
  • Vesicular/Dyshidrosiform BP: שלפוחיות קטנות בכפות ידיים ורגליים
  • Erythrodermic BP: אריתרודרמה עם שלפוחיות
  • Infantile/Childhood BP: נדיר, בדרך כלל במיקום אקרלי (כפות ידיים ורגליים)

אבחנה

היסטופתולוגיה

  • ביופסיה מנגע: שלפוחית תת-אפידרמלית עם אינפילטרט דלקתי עשיר באאוזינופילים
  • Pearl: יש לבצע ביופסיה מקצה השלפוחית (כולל עור שלם ושלפוחית) ולא ממרכז השלפוחית

DIF (Direct Immunofluorescence)

  • Gold standard לאבחנה
  • ביצוע: ביופסיה מעור פרי-לזיונלי (1-2 ס"מ מנגע), לא מהנגע עצמו
  • ממצא אופייני: שקיעה ליניארית של IgG ו-C3 לאורך ה-BMZ
  • רגישות: >90%
  • Pearl: אם ה-DIF שלילי אך החשד קליני גבוה - יש לחזור על הביופסיה ממיקום אחר

IIF (Indirect Immunofluorescence)

  • על מצע Salt-Split Skin: נוגדנים נקשרים לצד האפידרמלי (roof) - מבדיל מ-Epidermolysis Bullosa Acquisita (floor)
  • רגישות: 70-80%
  • Pearl: Salt-Split Skin חיוני להבדלה בין BP (roof) ל-EBA (floor)

ELISA

  • Anti-BP180 NC16A ELISA: רגישות 85-95%, ספציפיות >95%

- רמת הנוגדנים מתאמת עם פעילות המחלה - שימושי למעקב

  • Anti-BP230 ELISA: רגישות 60-70%, ספציפיות >95%
  • Pearl: ירידה ב-Anti-BP180 מנבאת הפוגה ומאפשרת גמילה מטיפול

BPDAI (Bullous Pemphigoid Disease Area Index)

  • מדד ולידטי להערכת חומרת המחלה ומעקב אחר תגובה לטיפול
  • מורכב משלושה מרכיבים: עור (שלפוחיות/שחיקות, אורטיקריה/אריתמה), ריריות, גרד/חומרה
  • Mild: BPDAI <20
  • Moderate: BPDAI 20-56
  • Severe: BPDAI >56

💊 טיפול

קו ראשון: סטרואידים מקומיים חזקים

Clobetasol Propionate 0.05% cream - 20-40 גרם ליום על כל הגוף (כולל אזורים ללא נגעים)
מחקר landmark: מחקר צרפתי (Joly et al., 2002) הוכיח יעילות שווה לסטרואידים סיסטמיים עם פחות תמותה
פרוטוקול: מריחה על כל הגוף פעמיים ביום למשך 15 ימים, ואז גמילה הדרגתית על פני 4-12 חודשים
Pearl: סטרואידים מקומיים חזקים הם הטיפול המועדף במחלה קלה-בינונית ובקשישים שבריריים

קו שני: Doxycycline

מינון: 200 מ"ג ליום
מחקר BLISTER: (Williams et al., 2017) הוכיח יעילות דומה לסטרואידים סיסטמיים עם פרופיל בטיחות עדיף
מנגנון: אנטי-דלקתי (עיכוב MMP ואאוזינופילים), לא אנטיביוטי
Pearl: אפשרות מצוינת לקשישים שבריריים כחלופה לסטרואידים סיסטמיים

קו שלישי: סטרואידים סיסטמיים

Prednisone 0.5 mg/kg/day - למחלה moderate-severe
אין להשתמש במינונים גבוהים (>0.75 mg/kg/day) - תמותה מוגברת ללא שיפור ביעילות
גמילה: התחלת ירידה לאחר שליטה (2-3 שבועות), ירידה של 25% כל 2 שבועות
Pearl: בקשישים, סטרואידים סיסטמיים מעלים סיכון לסיבוכים (סוכרת, זיהומים, שברים) - יש להעדיף חלופות

חוסכי סטרואידים (Steroid-Sparing Agents)

Mycophenolate Mofetil (MMF): 1-2 גרם ליום - האפשרות המועדפת
Azathioprine: 1-3 mg/kg/day (לאחר בדיקת TPMT)
Methotrexate: 7.5-15 מ"ג לשבוע - אפשרות טובה לקשישים במינונים נמוכים
Dapsone: 50-150 מ"ג ליום (לאחר בדיקת G6PD)

קו רביעי: טיפולים ביולוגיים ומתקדמים

Rituximab: Anti-CD20, יעילות גבוהה במקרים עמידים

- פרוטוקול: 500-1000 מ"ג IV × 2 מתנות בהפרש של שבועיים

- Pearl: יעיל במיוחד כשרמת Anti-BP180 גבוהה

Omalizumab: Anti-IgE, עדויות מצטברות ליעילות ב-BP

- מינון: 300 מ"ג SC כל 4 שבועות

- Pearl: אפשרות מבטיחה במיוחד לחולים עם IgE גבוה וגרד דומיננטי

Dupilumab: Anti-IL-4/IL-13, דיווחי מקרים מעודדים, מחקרים בהתקדמות
IVIG: 2 גרם/ק"ג למחזור, למקרים עמידים

ניהול בקשישים

  • עקרונות מפתח:

- העדפת טיפולים מקומיים על סיסטמיים

- Doxycycline כחלופה בטוחה לסטרואידים סיסטמיים

- מינימום מינון סטרואידים סיסטמיים

- מניעת נפילות (חולשת שרירים מסטרואידים)

- מעקב סוכר, לחץ דם, צפיפות עצם

- חיסון לחצבת זוסטר לפני התחלת אימונוסופרסיה

- מניעת זיהומים אופורטוניסטיים

BP מושרה על ידי תרופות (Drug-Induced BP)

תרופות שכיחות

  • DPP-4 Inhibitors (Gliptins): Vildagliptin, Sitagliptin - הסיבה התרופתית השכיחה ביותר כיום

- מנגנון: DPP-4 מפרק BP180, עיכובו עשוי להגביר אימונוגניות

- Pearl: BP בחולה סוכרתי - תמיד לבדוק אם מקבל Gliptin

  • PD-1/PD-L1 Inhibitors: Pembrolizumab, Nivolumab - BP הוא מה-irAE השכיחים ביותר בעור
  • Loop Diuretics: Furosemide
  • Spironolactone
  • NSAIDs

הבדלים מ-BP אידיופתי

  • Anti-BP180 נמוך או שלילי ב-Drug-induced BP (במיוחד DPP-4 induced)
  • DIF חיובי דומה ל-BP אידיופתי
  • עשוי להגיב להפסקת התרופה בלבד

💡 פנינות קליניות (Clinical Pearls)

במרפאה אנו רואים שקשישים עם "גרד כרוני ללא הסבר" ללא שלפוחיות - זה יכול להיות BP פרודרומלי (Non-Bullous BP). יש לשלוח DIF מעור פרי-לזיונלי גם כשאין שלפוחיות. שלב זה יכול להימשך חודשים לפני הופעת שלפוחיות.
טריק מעשי: כשמבצעים ביופסיה ל-BP, יש לקחת שתי דגימות - אחת מקצה שלפוחית (לפתולוגיה) ואחת מעור תקין 1-2 ס"מ מהנגע (ל-DIF, בתמיסת Michel's). זוהי הטעות השכיחה ביותר - שליחת דגימה אחת בלבד.
טעות שכיחה: מתן Prednisone במינון גבוה (>0.75 mg/kg/day) בקשישים עם BP - מחקרים הוכיחו שמינון גבוה מעלה תמותה ללא שיפור ביעילות. Clobetasol מקומי עדיף.
במרפאה אנו רואים שBP בחולה סוכרתי - תמיד לבדוק אם מקבל DPP-4 inhibitor (Gliptin). הפסקת התרופה לבדה עשויה להספיק לשליטה במחלה.
טריק מעשי: מעקב אחר רמת Anti-BP180 ELISA כל 3 חודשים מאפשר ניבוי הפוגה - ירידה מתמשכת ברמת הנוגדנים מאותתת שאפשר להתחיל גמילה הדרגתית מהטיפול.

מסרים עיקריים (Take-Home Messages)

  1. 1סטרואידים מקומיים חזקים (Clobetasol) הם קו ראשון - יעילים כמו סטרואידים סיסטמיים עם תמותה נמוכה יותר, במיוחד בקשישים.
  2. 2DIF מעור פרי-לזיונלי הוא ה-Gold Standard לאבחנה - יש לשלוח ביופסיה נפרדת ל-DIF (מעור שנראה תקין ליד נגע) בנוסף לביופסיה להיסטולוגיה.
  3. 3Anti-BP180 ELISA מתאם עם פעילות המחלה - שימושי הן לאבחנה והן למעקב, וירידה ברמתו מנבאת הפוגה ומסייעת בהחלטה על גמילה מטיפול.
  4. 4בכל חולה BP חדש - יש לבדוק רשימת תרופות ולחפש DPP-4 inhibitors, PD-1 inhibitors ותרופות נוספות שעלולות לגרום ל-Drug-induced BP.
  5. 5Rituximab ו-Omalizumab מהווים מהפכה בטיפול במקרים עמידים - יש לשקול הפניה מוקדמת למרכז מתמחה לפני שימוש ממושך באימונוסופרסיה מסורתית.

📖 מקורות נבחרים

  1. 1Joly P et al. A comparison of oral and topical corticosteroids in patients with bullous pemphigoid. N Engl J Med 2002;346:321-327.
  2. 2Williams HC et al. Doxycycline versus prednisolone as an initial treatment strategy for bullous pemphigoid (BLISTER). Lancet 2017;389:1630-1638.
  3. 3Schmidt E et al. Pemphigoid diseases. Lancet 2013;381:320-332.
  4. 4Della Torre R et al. Clinical presentation and diagnostic delay in bullous pemphigoid. J Am Acad Dermatol 2014;71:1000-1005.
  5. 5Kridin K, Ludwig RJ. The growing incidence of bullous pemphigoid: overview and potential explanations. Front Med 2018;5:220.
#פמפיגואיד#בולוזי#DIF#Rituximab#שלפוחיות
י.ק

ד"ר יהונתן קפלן

מומחה ברפואת עור ומין, כירורגיה דרמטולוגית וניתוחי מוז, ACMS Fellow

מומחה ברפואת עור, כירורגיה דרמטולוגית וניתוחי מוז (Mohs Micrographic Surgery). בוגר הפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית-הדסה, התמחות ברפואת עור במרכז הרפואי שיבא (תל השומר), ו-Fellowship בכירורגיית מוז ב-ACMS. מפתח כלים דיגיטליים מבוססי-ראיות לרפואת עור במסגרת תוכנית DermUnbound.