Journal Club - נבחרי החודש

מטא-אנליזה ב-JAMA Dermatology שבחנה לראשונה אך ורק מחקרים פרוספקטיביים על AI באבחון מלנומה מתמונות דרמוסקופיה מול היסטולוגיה. נכללו 11 מחקרים פרוספקטיביים, מעל 2500 מטופלים ו-50 דרמטולוגים. דרמטולוגים השיגו רגישות מאוחדת 78.6% וסגוליות 75.2%, ה-AI לבדו 80.9% ו-75.6%, ובמחקר היחיד שבדק דרמטולוג בסיוע AI הרגישות עלתה ל-91.9% והסגוליות ל-83.7%. המסקנה: AI מגיע לרמת דרמטולוג, ומשפר ביצועים ככלי תומך החלטה, אך רוב המחקרים בסיכון הטיה גבוה ובאוכלוסיות נבחרות.

סקירת NEJM מקיפה ועדכנית של הלישמניאזיס על שלוש צורותיה: עורית (CL, הנפוצה ביותר), רירית-עורית (mucosal) וויסצרלית. הסקירה מדגישה שמספר מקרי ה-CL במגמת עלייה, ובמיוחד באזור מזרח הים התיכון - הקשר ישיר לישראל, שבה CL אנדמית (L. major במישור ובדרום, L. tropica בצפון ובאזורים עירוניים). האבחון עבר למתודות מולקולריות (PCR) על דגימות עור, המאפשרות זיהוי המין הספציפי. הטיפול עדיין מוגבל באפשרויות, אך התקדמות מרכזית היא טיפול משולב בלישמניאזיס ויסצרלי. שני חיסונים אנושיים בשלבי בדיקה פרה-קלינית או מוכנים לניסוי באדם.

מחקר עוקבה רטרוספקטיבי רב-לאומי (מאגר TriNetX) שבחן את ההצדקה לאזהרת המסגרת (boxed warning) של מעכבי JAK בחולי עור דלקתיים. 17,068 חולים (פסוריאזיס, אטופיק דרמטיטיס, אלופציה אריאטה) בגיל 12 ומעלה, שטופלו במעכב JAK, הותאמו 1:1 בשיטת propensity score לחולים שקיבלו אימונומודולטורים קונבנציונליים (מתוטרקסט או ציקלוספורין). לאורך שנתיים, קבוצת ה-JAK הראתה תמותה נמוכה יותר (0.28% מול 0.62%) ופחות אירועים קרדיווסקולריים מאז'וריים (1.15% מול 1.95%). הסיכון לתרומבואמבוליזם ורידי (HR 0.80) ולממאירות (HR 0.85) לא היה מוגבר. גם בקשישים ובבעלי גורמי סיכון קרדיומטבולי לא נמצא איתות לסיכון מוגבר.

מחקר פרוספקטיבי עצמאי ב-BJD שבדק אפליקציית סמארטפון נפוצה לזיהוי סרטן עור בקוהורט מייצג של 1458 מטופלים עם 1904 נגעים מדאיגים, מתוכם 185 (9.7%) סרטני עור ו-32 מלנומות. ה-CNN של האפליקציה השיג רגישות 82.5% וסגוליות 76.8%, ובשילוב סקירת טלה-דרמטולוגיה הסגוליות עלתה ל-86.8% (p<0.001). אך ב-16.6% מהנגעים צילום נכשל גם בתנאים אופטימליים, ובידי משתמשים שיעור הצילום המוצלח צנח ל-28.9%. הממצא המרכזי: הביצועים בעולם האמיתי נמוכים מההבטחה, וצילום משתמש הוא צוואר הבקבוק.

מטא-אנליזה ענקית שאיגדה 115 מחקרים ו-1,514,781 חולי דרמטיטיס שעברו פאצ' טסט, וכימתה את היקף האפידמיה של אלרגיית מגע לחומרים המשמרים מקבוצת האיזותיאזולינונים. שכיחות הרגישות ל-MCI/MI עמדה על 4.58%, ל-MI לבדו על 5.48%, ול-BIT על 2.09%. הרלוונטיות הקלינית הייתה גבוהה במיוחד עבור MCI/MI (60.1%) ו-MI (55.6%), ונמוכה יותר ל-BIT (35.3%). נרשמה ירידה במגמת הרגישות ל-MI ול-MCI/MI בעקבות רגולציה, אך עלייה ב-BIT שמחליף אותם - תופעת 'הסטת אלרגן' שמחייבת מעקב. אסיה ואמריקה הציגו שיעורים גבוהים יותר מאירופה.

מחקר אקראי רב-מרכזי שלב 3 (256 חולים, 62.7% מלנומה אקרלית) שהשווה PD-1 inhibitor (toripalimab) מול dacarbazine כקו ראשון במלנומה מתקדמת בעלת מרכיב אקרלי דומיננטי. Toripalimab הפחית את הסיכון להתקדמות או מוות ב-29.2% (HR 0.71; 95% CI 0.53-0.95; P=.02) לפי קריאה מרכזית עיוורת. משך התגובה החציוני היה 13.8 מול 6.9 חודשים. רעילות דרגה 3 ומעלה ב-28.3%. תת-קבוצת האקרלי נהנתה באופן עקבי.

מחקר עוקבה תצפיתי מבית החולים Lwiro בדרום קיוו (קונגו) אפיין 494 מאושפזים שאומתו עם תת-הקלייד החדש Ib/2023sh מתוך 643 חשודים. הממצא הבולט: חציון הגיל 9 שנים, ו-61% מהמאושפזים היו בני 15 ומטה - פרופיל דמוגרפי ילדי ומתבגרים השונה מתיאורים קודמים של mpox. התסמינים השכיחים: חום (90%), נגעי עור או פריחה (79%) וקושי בבליעה (56%). בילדים 0-5 שנים הנגעים נטו להתרכז בראש (41%), בפנים (33%) ובחלל הפה (18%). 24% מכלל המטופלים הציגו נגעים בחלל הפה. חשוב: משטחי חלל פה ולוע זיהו את הנגיף גם בהיעדר נגעי עור ניתנים לבדיקה.

מחקר רב-מרכזי שהציג מודל AI בזמן-אמת לאבחון BCC באמצעות LC-OCT (line-field confocal OCT) - 'ביופסיה דיגיטלית' לא פולשנית. 43 דרמטולוגים אבחנו 200 נגעי BCC עמומים בחידון דו-סבבי: תחילה מתמונות קליניות ודרמוסקופיות, ואז עם LC-OCT או LC-OCT בסיוע AI באופן אקראי. הסיוע ב-AI שיפר את הרגישות ב-25.8 נקודות ואת הסגוליות ב-16.8 נקודות לעומת תמונות קליניות-דרמוסקופיות, ובמיוחד עזר לבעלי ניסיון מועט, וגישר על פער של שנתיים ניסיון.

מחקר שלב 1 ראשון בבני אדם של balinatunfib, מולקולה קטנה פומית המעכבת באופן סלקטיבי את איתות הקולטן TNFR1 (להבדיל מחסימה כוללת של TNF). 38 גברים עם פסוריאזיס בלוחות קלה עד בינונית חולקו ל-200 מ"ג balinatunfib (n=26) או פלצבו (n=12) למשך 4 שבועות. נצפה שיפור מובהק ב-TLSS לעומת פלצבו בשבוע 2 (17.06% מול 6.29%, p=0.032) ובשבוע 4 (38.18% מול 20.44%, p=0.012), עם ירידה מובהקת ברמות IL-22 ו-IL-17F בנסיוב. לא דווחו אירועים חמורים; תופעות הלוואי השכיחות היו דיסגאוזיה (61.5%) ובחילה (19.2%).

מחקר רב-מרכזי, אקראי, עם קבוצת ביקורת ללא טיפול ומעריך עיוור, שהעריך חומר מילוי מבוסס Poly-L-Lactic Acid (PLLA) להגדלת שקע אזור הרקה (temple hollowing). 174 משתתפים עם שקע בינוני עד חמור חולקו ביחס 2:1 לטיפול או לביקורת; קבוצת הטיפול קיבלה 2-3 מפגשי הזרקה דו-צדדית עם מעקב ל-12 חודשים. בחודש 6, 96.5% מקבוצת הטיפול השיגו שיפור של דרגה אחת לפחות בסולם ATHS לעומת 0% בביקורת (p<0.0001). השיפור נשמר עד 12 חודשים, לצד עלייה נפחית מדידה בהדמיה תלת-ממדית ושביעות רצון גבוהה. לא דווחו תופעות לוואי קשורות-טיפול.

מטא-אנליזה של 23 מחקרים השוואתיים ו-2,769 חולים שבדקה azithromycin בטיפול פולסים מול doxycycline באקנה בינונית עד קשה. נמצא שיפור מובהק בחומרת האקנה הכוללת לטובת azithromycin (ירידת GAGS: MD 1.81; 95% CI 1.28-2.34; I²=0%) וירידה גדולה יותר בנגעים שאינם דלקתיים (MD -7.56; 95% CI -14.33 עד -0.79). לא נמצא הבדל מובהק בנגעים הדלקתיים (MD 1.08; 95% CI -0.03 עד 2.18). המסקנה: azithromycin בפולסים בעל יעילות דומה, סבילות טובה יותר ופחות תופעות לוואי.

מטא-אנליזה של 32 מחקרים אקראיים מבוקרים ו-2,183 משתתפים שבחנה תרכובות פוליפנוליות (אנטיאוקסידנטיות ואנטי-דלקתיות) לחידוש שיער בנשירה לא-צלקתית - כולל אלופציה אנדרוגנטית, telogen effluvium ואלופציה אריאטה. בהשוואה לביקורת, ההתערבות הפוליפנולית שיפרה משמעותית את צפיפות השיער (SMD 0.90; CI 0.51-1.30) ואת ספירת השיער הכוללת באזור (SMD 1.03; CI 0.42-1.63). בהשוואה ישירה למינוקסידיל לא נמצא הבדל מובהק בתוצאי ספירת השיער הכוללת, כלומר הפוליפנולים אינם נחותים באופן ברור. נרשמה הטרוגניות ניכרת בין המחקרים, ונדרשים מחקרים מתוקננים וארוכי-טווח.

מחקר אקראי, מוסווה, מסוג split-scar שהשווה 5-0 rapidly absorbable polyglactin 910 (Vicryl Rapide) מול 5-0 fast absorbing gut לתפירה אפידרמלית בפצעי Mohs בפנים (n=105). ב-6 חודשים, דרמטולוג מוסווה דירג את כל הסקאלות לטובת polyglactin 910: VAS 76.5 מול 73.2 (p=.05), SBSES 4.4 מול 4.0 (p=.006), WES 5.4 מול 5.1 (p=.05). מנתח פלסטי מוסווה הראה מגמה דומה ללא מובהקות. החומר המועדף לסגירה אפידרמלית בפנים הוא polyglactin 910.

סקירה שיטתית ומטא-אנליזה (PRISMA, 6 מחקרים, 288 דגימות) שהעריכה את הדיוק האבחנתי של ex vivo confocal microscopy (EVCM) לאבחון SCC ולהערכת שוליים בכירורגיה מבוקרת-שוליים, מול היסטופתולוגיה כסטנדרט. לאבחון SCC ברקמה: רגישות מאוחדת 85.1% (95% CI 71.6-92.8) וסגוליות 95.5% (95% CI 90.9-97.8), עם הטרוגניות נמוכה וודאות ראיות בינונית. להערכת שוליים: רגישות 89.9% (95% CI 51.6-98.7) וסגוליות 96.1% (95% CI 85.8-99.0), אך ודאות נמוכה בשל מיעוט מחקרים.