דילוג לתוכן הראשי
DermTools Clinical Review · 2026DermTools

זיהומי עור 2026: מ-MRSA קהילתי ועד ליישמניה - גישה מעשית
סקירה מקיפה של זיהומי עור: צלוליטיס ואריזיפלס, MRSA קהילתי, זיהומים פטרייתיים עמוקים, ליישמניה עורית, שחפת עורית ומיקובקטריות, זיהומים ויראליים מורכבים, וזיהומי עור במדוכאי חיסון

Skin Infections 2026: From Community-Acquired MRSA to Leishmaniasis - A Practical Approach

✍️ DermTools Editorial Team
📋 תמונה רחבה

🎯 בקצרה - על מה מדובר?

זיהומי עור הם מהסיבות השכיחות ביותר לפנייה לרופא עור ולמיון. הגישה המעשית דורשת הבנה של שלושה מישורים. הראשון: זיהום שכיח וחם. צלוליטיס, אריזיפלס ו-MRSA קהילתי מהווים את עיקר העומס. הבחנה נכונה בין צלוליטיס אמיתית לבין מחקים (DVT, דרמטיטיס סטזיס, דרמטיטיס ממגע) חוסכת אשפוזים ואנטיביוטיקה מיותרים. השני: זיהום שקשור לגיאוגרפיה ולחשיפה. ליישמניה עורית אנדמית בישראל, ספורוטריכוזיס במגע עם צמחים, ו-M. marinum בחשיפה לאקווריומים. השלישי: זיהום שקשור למארח. מדוכאי חיסון (מושתלים, HIV, טיפול ביולוגי) פגיעים לזיהומים שאצל בריאים לא היו מתפתחים, וגם לממאירויות שקשורות לזיהום. סקירה זו מכסה את כל המישורים עם דגש על אבחנה מבדלת, כשלי טיפול שכיחים, והמצב בישראל.
🏥
3.4M
מביקורי מיון בארצות הברית בגלל זיהומי עור ורקמות רכות מדי שנה
🦠
50-60%
שיעור MRSA מתוך זיהומי S. aureus קהילתיים
⚠️
30%
שיעור אבחון שגוי של צלוליטיס (pseudocellulitis)
📈
x65-100
עלייה בסיכון לקרצינומת תאים קשקשיים (SCC) במושתלי איברים לעומת אוכלוסייה רגילה
🇮🇱
4.4
שכיחות ליישמניה עורית בישראל (ל-100,000)

💡 מה חייבים לזכור מהמאמר הזה

🏥צלוליטיס מאובחנת יתר על המידה. כ-30% מהאבחנות הן pseudocellulitis (דרמטיטיס סטזיס, DVT, דרמטיטיס ממגע, גאוט). סימנים שמכוונים לזיהום אמיתי: חד-צדדי, חום מערכתי, לויקוציטוזיס, התקדמות מהירה
🔪ב-MRSA קהילתי, ניקוז (I&D) הוא הטיפול המרכזי למורסות. אנטיביוטיקה מערכתית (TMP-SMX או דוקסיציקלין) נדרשת רק כשהמורסה גדולה מ-5 ס"מ, יש צלוליטיס סביבה, חום, או מדוכאי חיסון
🇮🇱ליישמניה עורית אנדמית בישראל. L. major בנגב ובערבה עם ריפוי עצמוני אפשרי, L. tropica בגליל עם מהלך ממושך. אבחנה: משטח מקצה הנגע (Giemsa), PCR, ביופסיה. טיפול: קריותרפיה, sodium stibogluconate, miltefosine
🦠בזיהומים פטרייתיים עמוקים, הדפוס הקליני מכוון לאבחנה: sporotrichoid (שרשרת נודולות לאורך לימפה), תאי muriform בביופסיה (כרומובלסטומיקוזיס), גרגירים מפיסטולות (מיצטומה)
💉שלבקת חוגרת: טיפול אנטי-ויראלי תוך 72 שעות מפחית PHN. חיסון Shingrix (רקומביננטי) יעילות 90% מעל גיל 50. HZO (ענף V1) דורש הפנייה דחופה לרופא עיניים
🛡️מדוכאי חיסון (מושתלים, HIV, טיפול ביולוגי) דורשים סקרינינג שונה: TB (PPD/IGRA לפני ביולוגי), HBV (לפני anti-CD20), SCC (בדיקות עור תכופות במושתלים כי הסיכון עולה פי 65-100)

🔴 צלוליטיס ואריזיפלס - אבחנה מבדלת וכשלי טיפול

צלוליטיס ואריזיפלס הם מהזיהומים השכיחים ביותר בעור, עם כ-14 מיליון ביקורים בשנה בארצות הברית. למרות השכיחות, שיעור האבחון השגוי מגיע ל-30%.

ההבחנה הקלאסית: אריזיפלס שטחית יותר, עם גבולות מוגבהים חדים, פני שטח peau d'orange, וכמעט תמיד סטרפטוקוקלית. צלוליטיס עמוקה יותר, עם גבולות מפושטים, ויכולה להיגרם גם על ידי סטפילוקוקוס.

האבחנה המבדלת הקריטית כוללת: דרמטיטיס סטזיס (דו-צדדית, כרונית, שינויי עור ורידיים), DVT (בצקת ללא אדמומיות משמעותית, דופלקס מאשר), דרמטיטיס ממגע (גרד בולט, שלפוחיות, חשיפה), גאוט חריף (MTP ראשון, חד-פרקי), ואריזיפלואיד (חשיפה לבשר/דגים).

טיפול לפי IDSA guidelines: אריזיפלס טהור, פניצילין V 500 מ"ג ארבע פעמים ביום מספיק. צלוליטיס קלה, צפלקסין 500 מ"ג ארבע פעמים ביום (או אמוקסיצילין/קלבולנט). התוויות ל-IV: אי-תגובה ל-48 שעות PO, חום גבוה, חולה חולה, מדוכא חיסון, מעורבות הפנים.

מניעת הישנויות: טיפול בטינאה פדיס, לחץ אלסטי, פניצילין פרופילקטי (250 מ"ג פעמיים ביום) בהישנויות תכופות (3 או יותר בשנה).

דרמטיטיס סטזיס: הגורם השכיח ביותר ל-pseudocellulitis. דו-צדדית (גם אם לא סימטרית), היסטוריה של אי-ספיקה ורידית, שינויי צבע כרוניים, ללא חום מערכתי. טיפול: תחבושות לחץ, לא אנטיביוטיקה.

DVT: בצקת חד-צדדית, כאב, אבל אדמומיות קלה יחסית. Wells score גבוה. דופלקס ורידי מאשר.

דרמטיטיס ממגע: גרד בולט (צלוליטיס כואבת, לא מגרדת), שלפוחיות, היסטוריה של חשיפה.

גאוט: אדמומיות חדה סביב מפרק, בעיקר MTP ראשון. חד-פרקי. שאיבת מפרק: גבישי אורט.

ליפודרמוסקלרוזיס חריפה: כאב ואדמומיות בשליש תחתון של שוק, אבל עם שינויי עור כרוניים ועיבוי.

DDxstasisDVT
אריזיפלס לא מסובך: פניצילין V 500 מ"ג x4/יום 5-7 ימים. חלופה: אמוקסיצילין 500 מ"ג x3.

צלוליטיס קלה-בינונית: צפלקסין 500 מ"ג x4/יום 5-7 ימים. אם חשד MRSA: TMP-SMX 160/800 מ"ג x2 + צפלקסין (להוסיף כיסוי סטרפטוקוקלי).

התוויות ל-IV: כישלון 48 שעות PO, חום מעל 38.5, tachy, hypotension, ניוטרופניה, מדוכא חיסון, מעורבות פנים.

IV: cefazolin 1-2 גרם x3/יום. אם MRSA: vancomycin.

משך: 5-7 ימים (הנחיית IDSA). אין צורך להמשיך עד שכל האדמומיות חולפת. סימון גבולות בטוש מסייע למעקב.

פרופילקסיס: פניצילין V 250 מ"ג x2/יום אם 3+ אירועים/שנה.

IDSAIVפרופילקסיס
שיעור הישנות: 22-49% בשנה הראשונה, עולה עם מספר האירועים.

גורמי סיכון מרכזיים: (1) טינאה פדיס ואוניכומיקוזיס (שער כניסה קבוע). (2) לימפאדמה (ניקוז לימפתי לקוי). (3) אי-ספיקה ורידית (סטזיס). (4) השמנת יתר. (5) סוכרת. (6) עיבוד כירורגי קודם (ניתוח, כריתת בלוטות לימפה).

מניעה: טיפול אגרסיבי בטינאה פדיס (טרבינפין טופיקלי, ולעתים PO). טיפול בלימפאדמה (תחבושות לחץ, CDT). ירידה במשקל. הרמת רגליים.

פרופילקסיס אנטיביוטי: פניצילין V 250 מ"ג x2/יום מפחית הישנויות ב-69% (מחקר PATCH). אריתרומיצין 250 מ"ג x2 אם אלרגיה לפניצילין.

הישנותטינאהPATCH trial

🦠 MRSA קהילתי - ניקוז, אנטיביוטיקה ומניעת הדבקה חוזרת

MRSA קהילתי (CA-MRSA) שינה את פני הדרמטולוגיה הזיהומית. היום הוא אחראי ל-50-60% מזיהומי עור ורקמות רכות סטפילוקוקליים בקהילה.

הביטוי הקליני העיקרי הוא מורסות עור. מטופלים מתלוננים על גוש כואב ואדום שגדל במהירות, לעתים אחרי מה שנראה כמו עקיצת חרק. האזורים השכיחים: ישבן, מפשעה, בית שחי, ירכיים.

הטיפול המרכזי הוא ניקוז (I&D). מחקרים הראו שלמורסות לא מסובכות, I&D לבד מספיק ב-80-90% מהמקרים ללא אנטיביוטיקה. אנטיביוטיקה מערכתית נוספת על I&D משפרת הצלחה רק במורסות גדולות מ-5 ס"מ, כשיש צלוליטיס מסביב, חום מערכתי, או במדוכאי חיסון.

אנטיביוטיקה PO כשנדרשת: TMP-SMX 160/800 מ"ג x2/יום (בחירה ראשונה), או דוקסיציקלין 100 מ"ג x2/יום. קלינדמיצין 300 מ"ג x3-4/יום חלופה אך יש לבדוק D-zone test לשלילת עמידות אינדוקטיבית.

Decolonization חשובה למניעת הישנויות: מופירוצין (Bactroban) משחת אף x2/יום 5 ימים + רחצה בכלורהקסידין 4% 5 ימים. הפרוטוקול כולל גם כביסת מצעים ומגבות בטמפרטורה גבוהה.

טכניקה: הרדמה מקומית (ליגנוקאין 1%), חתך על כל אורך המורסה, ניקוז מלא, שבירת מחיצות, שטיפה בסליין. לשלוח לתרבית.

packing: אופציונלי. מחקרים חדשים מראים שאין יתרון ל-packing במורסות קטנות. בגדולות (מעל 5 ס"מ) עדיין מומלץ.

Loop drainage: חלופה ל-packing. חוט סיליקון דרך שני פתחים. נוח יותר למטופל, פחות ביקורים.

מתי לא לעשות I&D: מורסות פריאנליות (הפנייה לכירורג), מורסות על פני כלי דם גדולים, חשד לגידול.

מעקב: 48-72 שעות. אם אין שיפור, לשקול אנטיביוטיקה, תרבית (לוודא רגישות), או ניקוז חוזר.

I&Dloop drainagepacking
TMP-SMX 160/800 מ"ג (Bactrim DS) x2/יום: קו ראשון. רגישות MRSA מעל 95%. זול, זמין. חיסרון: אין כיסוי סטרפטוקוקלי. אם יש צלוליטיס מסביב, להוסיף צפלקסין.

דוקסיציקלין 100 מ"ג x2/יום: חלופה טובה. מכסה גם MRSA וגם סטרפטוקוקוס (ברמה מסוימת). ללא תגובה עם אלכוהול (בניגוד ל-TMP-SMX + מתנול).

קלינדמיצין 300 מ"ג x3-4/יום: D-zone test חובה לפני מתן. אם חיובי, אין לתת (עמידות אינדוקטיבית). תופעות GI, כולל C. difficile.

משך: 5-7 ימים. מורסה פשוטה אחרי I&D טוב: אפשר 5 ימים.

IV (אשפוז): ונקומיצין 15-20 מ"ג/ק"ג x2. דפטומיצין 4 מ"ג/ק"ג x1. לינזוליד 600 מ"ג x2 (PO זמינות גבוהה).

TMP-SMXdoxycyclineD-zone
פרוטוקול decolonization: (1) מופירוצין (Bactroban) משחת 2% לנחיריים x2/יום 5 ימים. (2) רחצה/מקלחת בכלורהקסידין גלוקונט 4% (Microshield/Hibiscrub) יומי 5 ימים. לשפשף ולהשאיר דקה לפני שטיפה. (3) כביסת מצעים, מגבות, בגדים בטמפרטורה גבוהה (60 מעלות). (4) חיטוי משטחים נגיעה.

יעילות: מפחית הישנויות ב-50% תוך שנה (מחקר REDUCE MRSA).

מתי לעשות: אחרי זיהום MRSA ראשון, במשפחות עם הדבקה חוזרת, בספורטאים (מגע).

חזרה על הפרוטוקול: כל חודש למשך 3 חודשים במקרים עקשניים.

bleach baths: חלופה. רבע כוס אקונומיקה ל-40 ליטר מים, 15 דקות, x2/שבוע.

mupirocinchlorhexidineREDUCE MRSA

🍄 זיהומים פטרייתיים עמוקים - מספורוטריכוזיס ועד מיצטומה

זיהומים פטרייתיים עמוקים שונים מהדרמטופיטים השכיחים. הם פולשניים, כרוניים, ודורשים טיפול מערכתי ממושך.

ספורוטריכוזיס היא הקלאסית. חדירה דרך פציעה מצמח (ורד, שיח). הצורה השכיחה: lymphocutaneous. נודולה ראשונית במקום החדירה, ותוך שבועות שרשרת נודולות לאורך כלי הלימפה של הזרוע. אבחנה: תרבית (גדלה 3-5 ימים על סביבה פטרייתית). טיפול: איטרקונזול 200 מ"ג ליום 3-6 חודשים. תגובה מצוינת בצורה העורית-לימפתית.

כרומובלסטומיקוזיס היא מחלה כרונית פרוגרסיבית שגורמת לפלאקים ורוקואידיים (דמויי כרובית) בעיקר בגפיים התחתונות. אופיינית לעובדי חקלאות באקלים טרופי. האבחנה הפתולוגית פתוגנומונית: תאי muriform (Medlar bodies) חומים עם מחיצות. טיפול: איטרקונזול + טרבינפין, קריותרפיה לנגעים קטנים. המחלה עקשנית ודורשת חודשים עד שנים של טיפול.

מיצטומה (Madura foot) היא מחלה כרונית שגורמת לנפיחות, פיסטולות, ודפורמציה של הרגל (או איבר אחר). הסימן המכוון: גרגירים (grains) שיוצאים מהפיסטולות. גרגירים שחורים מכוונים לגורם פטרייתי (eumycetoma), לבנים-צהובים לחיידקי (actinomycetoma). הבחנה קריטית כי הטיפול שונה.

גורם: Sporothrix schenckii complex.

מקור חשיפה: ורדים, שיחים, שחת, כריית אדמה. לעתים חתולים (במיוחד בברזיל).

צורות: (1) Lymphocutaneous (75%): נודולה במקום חדירה, שרשרת נודולות לאורך לימפה. (2) Fixed cutaneous: נודולה בודדת ללא התפשטות. (3) Disseminated: נדיר, במדוכאי חיסון.

אבחנה: תרבית ממשטח או ביופסיה. ביופסיה: גרנולומות עם דלקת מעורבת, יורגניזם קשה לזיהוי ב-H&E.

טיפול: איטרקונזול 200 מ"ג/יום 3-6 חודשים. יודיד אשלגן (SSKI): זול ויעיל אך תופעות GI. Disseminated: אמפוטריצין B.

DDx של דפוס sporotrichoid: M. marinum, Nocardia, tularemia, leishmaniasis.

sporotrichoiditraconazoleSSKI
גורמים: Fonsecaea pedrosoi (שכיח ביותר), Cladophialophora carrionii, Phialophora verrucosa.

חדירה: פציעה טראומטית (קוצים, שבבים). אופייני לעובדי חקלאות באקלים חם ולח.

קליניקה: מתחיל כפפולה, מתפתח לפלאק ורוקואידי (cauliflower-like) עם נקודות שחורות (transepidermal elimination). התפשטות איטית, שנים.

סיבוכים: superinfection, lymphedema, SCC (נדיר).

אבחנה: ביופסיה עם תאי muriform (sclerotic bodies) חומים עם מחיצות, נראים גם ב-KOH.

טיפול: (1) נגעים קטנים: קריותרפיה או כריתה. (2) נרחב: איטרקונזול 200-400 מ"ג/יום חודשים-שנים + טרבינפין 250 מ"ג/יום. (3) Flucytosine במקרים עקשניים.

muriform cellsverrucousitraconazole
מחלה אנדמית ב-"mycetoma belt" (סהרה עד הודו). נדירה בישראל אך מופיעה בעולי אתיופיה וסודן.

שלישיית קלאסית: (1) נפיחות ללא כאב. (2) פיסטולות. (3) גרגירים (grains).

HBחנת גרגירים: שחורים = eumycetoma (Madurella mycetomatis). לבנים-צהובים = actinomycetoma (Nocardia, Actinomadura).

למה חשוב: actinomycetoma מגיב לאנטיביוטיקה (TMP-SMX + amikacin). eumycetoma דורש ניתוח + אנטיפטרייתי (איטרקונזול, fosravuconazole).

הדמיה: MRI מראה dot-in-circle sign פתוגנומוני.

ללא טיפול: הרס רקמות, עצם, ואיבוד גפה.

grainsMadurelladot-in-circle

🇮🇱 ליישמניה עורית - אנדמית בישראל, אבחנה וטיפול

ליישמניה עורית היא מחלה אנדמית בישראל עם כ-1,000 מקרים בשנה. זבוב החול (Phlebotomus) מעביר את הטפיל Leishmania דרך עקיצה.

בישראל שני זנים עיקריים. L. major בנגב ובערבה, עם מאגר של מכרסמים (Psammomys). הנגע הקלאסי: פפולה שמתפתחת לכיב מכוסה קרום עם גבולות מורמים, ללא כאב. ריפוי עצמוני אפשרי תוך 2-6 חודשים אך משאיר צלקת. L. tropica בגליל העליון ובגולן, עם מאגר אנושי. מהלך ממושך יותר (עד שנה), נגעים קטנים ויבשים יותר.

אבחנה: (1) משטח מקצה הנגע (slit-skin smear) צבוע Giemsa, מחפשים amastigotes בתוך מקרופגים. רגישות 60-80%. (2) PCR מהנגע, רגישות מעל 95%, גם מזהה את הזן. (3) ביופסיה: גרנולומות עם דלקת מעורבת, amastigotes בתוך היסטיוציטים.

טיפול: (1) קריותרפיה עם חנקן נוזלי, יעילה בנגעים קטנים (עד 3 ס"מ) ובודדים. (2) Sodium stibogluconate (Pentostam) הזרקה תוך-נגעית או IV, הטיפול הקלאסי. (3) Miltefosine PO, זמין בישראל, 50 מ"ג x3/יום 28 ימים. (4) Paromomycin topical לנגעים קטנים ופשוטים.

המצב בישראל: עלייה בשכיחות בנגב ובערבה, התרחבות גיאוגרפית של זבוב החול עקב שינויי אקלים. חיילים בתרגילים מדבריים קבוצת סיכון חשובה.

משטח (slit-skin smear): חתך קטן בקצה הכיב (לא במרכז הנמקי), מריחה על שקופית, צביעת Giemsa. מחפשים amastigotes (Leishman-Donovan bodies) בתוך מקרופגים. גוף עגול 2-4 מיקרון עם גרעין + kinetoplast.

רגישות: 60-80%. גבוהה יותר בנגעים חדשים ובעומס טפילי גבוה (L. major).

PCR: מתוך ביופסיה או משטח. רגישות מעל 95%. מזהה את הזן (ITS, HSP70). חיוני כי הטיפול עשוי להשתנות בין L. major ל-L. tropica.

ביופסיה: גרנולומות מעורבות (לימפוציטים, פלזמה סלים, היסטיוציטים, giant cells). amastigotes בתוך מקרופגים (קשה לזהות ב-H&E, צביעת Giemsa עוזרת).

תרבית NNN: זמינה במעבדות ייחוסיות. לוקחת 1-4 שבועות.

GiemsaPCRamastigotes
קריותרפיה (חנקן נוזלי): יעילה בנגעים קטנים (עד 3 ס"מ) ובודדים. 2-3 מחזורי הקפאה-הפשרה, חזרה כל 2-3 שבועות. שיעור ריפוי 70-80%.

Sodium stibogluconate (Pentostam): הזרקה תוך-נגעית (intralesional) 1-3 מ"ל כל 1-2 שבועות, 4-6 טיפולים. או IV 20 מ"ג/ק"ג/יום 20 ימים (נגעים מרובים). תופעות: כאב במקום ההזרקה, עייפות, hepatotoxicity.

Miltefosine (Impavido): PO 50 מ"ג x3/יום (מעל 45 ק"ג) 28 ימים. זמין בישראל. יעילות 80-90% ל-L. major. חיסרון: teratogenic (אסור בהריון), GI side effects.

Paromomycin topical: משחה 15%. לנגעים קטנים ופשוטים. x2/יום 20 ימים. יעילות 70%.

Fluconazole PO: 200 מ"ג/יום 6 שבועות. יעילות בינונית, אלטרנטיבה זמינה.

cryotherapymiltefosinePentostam
L. major: נגב, ערבה, בקעת הירדן. מאגר: Psammomys obesus (חולדת החול). כיב גדול, לח, ריפוי עצמוני 2-6 חודשים. עונתיות: סוף קיץ-סתיו.

L. tropica: גליל עליון, רמת הגולן, ירושלים (נדיר). מאגר: אנושי (anthroponotic). כיב קטן, יבש, ממושך (עד שנה+). פחות שכיח.

אפידמיולוגיה: שכיחות 4.4/100,000. כ-1,000 מקרים/שנה. עלייה בשנים האחרונות.

קבוצות סיכון: חיילים (תרגולות מדבר), תיירים, תושבי יישובים חדשים בנגב.

מגמות: התרחבות צפונה של זבוב החול עקב התחממות. עיור מדברי מגדיל חשיפה. ל-L. major יש פוטנציאל לריפוי עצמוני, אבל צלקת מכערת מצדיקה טיפול.

מניעה: רשתות נגד יתושים, ריסוס סביבתי, הגנה אישית בלילה.

L. majorL. tropicaנגב

🫁 שחפת עורית ומיקובקטריות לא שחפתיות

שחפת עורית נדירה בישראל אבל חשובה באבחנה מבדלת של נגעים גרנולומטוזיים כרוניים.

Lupus vulgaris היא הצורה השכיחה ביותר של שחפת עורית במדינות מפותחות. פלאק אדמדם-חום שמתפתח לאט על פני חודשים עד שנים, בעיקר בפנים. הסימן הקלאסי: apple-jelly nodules בדיאסקופיה (לחיצה עם זכוכית חלקה חושפת נודולות שקופות בצבע ג'לי תפוחים). ביופסיה: גרנולומות caseating. תרבית ו-PCR מאשרים.

Scrofuloderma נובעת מפריצה של בלוטת לימפה נגועה (בעיקר צוואר) דרך העור. יוצרת פיסטולות עם הפרשה סמיכה. שכיחה יותר בילדים ובמדוכאי חיסון.

Swimming pool granuloma (M. marinum) היא הצורה השכיחה ביותר של NTM עורי. נגע גרנולומטוזי על גב היד או האצבעות אחרי חשיפה למים (אקווריום, בריכה, ים). יכול ליצור דפוס sporotrichoid. M. marinum גדל ב-30-32 מעלות (לכן מדביק גפיים ולא גו).

טיפול: שחפת עורית, משטר ארבעה תרופתי כמו שחפת ריאתית (RIPE: rifampin, isoniazid, pyrazinamide, ethambutol) 6 חודשים. M. marinum: קלריתרומיצין + אתמבוטול 3-4 חודשים, או מינוציקלין.

הצורה השכיחה ביותר של שחפת עורית בעולם המפותח.

קליניקה: פלאק אדמדם-חום, רך, שמתפתח לאט מאוד. לרוב בפנים (אף, לחיים), אוזניים, צוואר. ללא כאב. ללא חום.

דיאסקופיה: apple-jelly nodules (צבע חום-צהבהב שקוף כשלוחצים זכוכית). סימן קלאסי.

סיבוכים ללא טיפול: הרס רקמות (אף, אוזן), SCC על נגע כרוני (lupus carcinoma).

ביופסיה: גרנולומות caseating עם giant cells של Langhans. AFB לרוב שלילי (עומס חיידקי נמוך). תרבית ו-PCR חיוניים.

DDx: סרקואידוזיס (גרנולומות non-caseating), לופוס דיסקואידי (ANA, אטרופיה, פלאגינג), leishmaniasis, deep fungal.

טיפול: RIPE 6 חודשים (2 חודשים ארבע תרופות + 4 חודשים שתיים).

apple-jellydiascopyRIPE
מנגנון: מוקד שחפתי בבלוטת לימפה (בעיקר צוואר), עצם, או מפרק פורץ דרך העור ויוצר פיסטולה.

מיקום: צוואר (שכיח ביותר), בית שחי, מפשעה.

קליניקה: נודולה עמוקה שמתרככת, נפתחת, ויוצרת פיסטולות עם הפרשה סרוזית-מוגלתית. לעתים מספר פתחים.

אוכלוסייה: ילדים, מדוכאי חיסון, עולים ממדינות אנדמיות.

אבחנה: ביופסיה + תרבית + PCR. PPD/IGRA חיובי. הדמיה (CT/MRI) לבלוטות.

DDx: אקטינומיקוזיס (sulfur granules), NTM (M. avium complex), דלקת בלוטה חיידקית רגילה.

טיפול: RIPE 6 חודשים. ניקוז כירורגי אם יש מורסה גדולה.

scrofulodermafistulalymph node
M. marinum: מיקובקטריום שגדל ב-30-32 מעלות (לא ב-37). לכן מדביק גפיים (ידיים, אצבעות) ולא גו.

חשיפה: אקווריומים (fish tank granuloma), בריכות שחייה, ים, פציעות בדגים.

קליניקה: פפולה או נודולה על גב היד/אצבע, מתפתחת לפלאק גרנולומטוזי. 30% מפתחים דפוס sporotrichoid (שרשרת לאורך לימפה).

אבחנה: תרבית בטמפרטורה 30-32 מעלות (חשוב לציין למעבדה!). ביופסיה: גרנולומות, AFB לעתים חיובי. PCR.

טיפול: (1) קלריתרומיצין 500 מ"ג x2 + אתמבוטול 15 מ"ג/ק"ג x1, 3-4 חודשים. (2) מינוציקלין 100 מ"ג x2 כמונותרפיה. (3) TMP-SMX DS x2 חלופה.

משך: עד חודשיים אחרי רזולוציה קלינית.

זיהום עמוק (tenosynovitis): הפנייה לכירורגית יד.

M. marinumaquariumsporotrichoid

🧬 זיהומים ויראליים מורכבים - שלבקת חוגרת ומולוסקום

שלבקת חוגרת (herpes zoster) וסיבוכיה הם מהנושאים החשובים ביותר בדרמטולוגיה הזיהומית.

הסיבוך השכיח ביותר הוא נוירלגיה פוסט-הרפטית (PHN): כאב שנמשך מעל 90 יום אחרי הפריחה. שכיחות עולה עם הגיל: 10% מתחת לגיל 60, עד 50% מעל גיל 80. הכאב יכול להיות שורף, דוקר, או אלודיני (כאב ממגע קל). טיפול: פרגבלין (קו ראשון), גבפנטין, לידוקאין טופיקלי 5%, קפסאיצין מדבקה 8%. מניעה: טיפול אנטי-ויראלי מוקדם (תוך 72 שעות) מפחית סיכון ל-PHN.

Herpes Zoster Ophthalmicus (HZO) הוא מצב חירום. מעורבות ענף V1 של הטריגמינוס עם סיכון לפגיעה עינית. סימן Hutchinson (שלפוחיות על קצה האף) מעיד על מעורבות nasociliary ומחייב הפנייה דחופה לרופא עיניים. סיבוכים: קרטיטיס, אובאיטיס, גלאוקומה, נוירופתיה אופטית.

Disseminated zoster מוגדר כמעל 20 שלפוחיות מחוץ לדרמטום המקורי. שכיח במדוכאי חיסון. דורש אשפוז ואציקלוביר IV.

מולוסקום קונטגיוסום הוא בדרך כלל מחלה שפירה שחולפת מאליה. אבל במדוכאי חיסון (במיוחד HIV עם CD4 נמוך) הנגעים הופכים ענקיים (giant molluscum), מכערים, ועמידים לטיפול. המפתח: שיקום חיסוני (HAART ב-HIV).

הגדרה: כאב דרמטומלי שנמשך מעל 90 יום מהופעת הפריחה.

גורמי סיכון: גיל מעל 60, כאב חריף בשלב הפריחה, חומרת פריחה, HZO, מדוכאי חיסון, prodrome.

סוגי כאב: (1) שורף קבוע. (2) דוקר התקפי. (3) אלודיניה (כאב ממגע קל, כמו בגד). שילוב שלושתם שכיח.

טיפול: פרגבלין 75-300 מ"ג/יום (קו ראשון). גבפנטין 900-3600 מ"ג/יום. לידוקאין מדבקה 5% (מקומי). קפסאיצין מדבקה 8% (טיפול יחיד כל 3 חודשים). TCA (נורטריפטילין, אמיטריפטילין) קו שני.

מניעה: (1) אנטי-ויראלי תוך 72 שעות מפחית סיכון ב-50%. (2) חיסון Shingrix: רקומביננטי, שתי מנות (0, 2-6 חודשים), יעילות 90% מעל גיל 50, 91% מעל גיל 70.

PHNpregabalinShingrix
HZO (Herpes Zoster Ophthalmicus): מעורבות V1. 50% מהמקרים מערבים את העין.

סימן Hutchinson: שלפוחיות/קרום על קצה האף (ענף nasociliary). רגישות 76%, PPV 85% לפגיעה עינית. חובה הפנייה לעיניים.

סיבוכי HZO: קרטיטיס (60%), אובאיטיס (40%), secondary glaucoma, שיתוק שרירי עין (CN III, IV, VI), retinal necrosis (ARN), optic neuropathy.

טיפול HZO: acyclovir 800 מ"ג x5/יום 7-10 ימים (או valacyclovir 1 גרם x3). פרדניזון PO שנוי במחלוקת.

Disseminated zoster: מעל 20 שלפוחיות מחוץ לדרמטום הראשוני, או מעורבות ויסצרלית. שכיח ב: lymphoma, HIV, מושתלים, ביולוגיים.

טיפול disseminated: אשפוז, acyclovir IV 10 מ"ג/ק"ג x3/יום. בידוד (airborne + contact).

Hutchinson signHZOdisseminated
מולוסקום קונטגיוסום רגיל: פפולות בצבע עור עם שקערורית מרכזית (umbilication). בילדים: חולף מאליו ב-6-12 חודשים.

במדוכאי חיסון (במיוחד HIV CD4 מתחת ל-200): (1) Giant molluscum: נגעים גדולים (מעל 1 ס"מ). (2) מספר רב (מאות). (3) פנים בולטות. (4) עמידות לטיפול.

DDx של מולוסקום גדול ב-HIV: cryptococcosis עורית (נראית זהה!), histoplasmosis, Penicilliosis. חובה ביופסיה.

טיפול: (1) שיקום חיסוני (HAART) הוא הטיפול החשוב ביותר. עם עלייה ב-CD4 הנגעים נעלמים. (2) קריותרפיה, curettage, cantharidin לנגעים בודדים. (3) Cidofovir topical/IV למקרים קשים.

אל לשכוח: כל מולוסקום ענקי במבוגר = לשלול HIV.

giant molluscumHIVHAART

🛡️ זיהומי עור במדוכאי חיסון - מושתלים, HIV, וביולוגיים

מדוכאי חיסון מהווים אתגר מיוחד בזיהומי עור. ההפרעה בחסינות משנה את הספקטרום של המחלות, את ההצגה הקלינית, ואת התגובה לטיפול.

מושתלי איברים: הסיכון לסרטן עור (בעיקר SCC) עולה פי 65-100. הסיכון ל-SCC עולה עם משך הטיפול האימונוסופרסיבי. יבלות נפוצות ביותר ויכולות להפוך לקרצינומה. מומלץ מעקב דרמטולוגי כל 6-12 חודשים. הגנה מפני שמש קריטית. בחולים עם SCC מרובים, לשקול המרת אימונוסופרסיה ל-sirolimus (mTOR inhibitor) שיש לו אפקט אנטי-נאופלסטי.

HIV: הביטויים העוריים תלויים ברמת CD4. מעל 500: דרמטיטיס סבוריאטית חמורה, פסוריאזיס. 200-500: herpes zoster, קנדידה פומית, oral hairy leukoplakia. מתחת ל-200: מולוסקום ענקי, kaposi sarcoma, cryptococcosis עורית, histoplasmosis. מתחת ל-50: CMV עורי.

טיפול ביולוגי: anti-TNF (infliximab, adalimumab) דורש סקרינינג TB (PPD/IGRA) לפני התחלה. שחפת סמויה דורשת טיפול (isoniazid 9 חודשים) לפני ביולוגי. anti-CD20 (rituximab) דורש סקרינינג HBV (HBsAg, anti-HBc) כי יש סיכון ל-reactivation. JAK inhibitors: סיכון מוגבר ל-herpes zoster.

סיכון: SCC x65-100 (הופך את היחס BCC:SCC). BCC x10. מלנומה x2-8. Merkel cell x24.

תזמון: סיכון עולה עם משך אימונוסופרסיה. 10% מפתחים סרטן עור ב-10 שנים, 40-50% ב-20 שנים.

יבלות: שכיחות מאוד (45-90%). חלקן מתפתחות ל-SCC. טיפול אגרסיבי.

Kaposi sarcoma: x100 (קשור ל-HHV-8). בעיקר מושתלי כליה.

מעקב: דרמטולוג כל 6-12 חודשים. בדיקה עצמית חודשית. הגנה מקסימלית מפני שמש.

strategy: (1) הפחתת אימונוסופרסיה אם אפשר. (2) המרה ל-sirolimus/everolimus (mTOR) שמפחית סיכון. (3) Acitretin 10-25 מ"ג/יום (chemopreventive) ב-SCC מרובים.

field therapy: 5-FU, imiquimod, PDT לקרטוזות אקטיניות.

transplantSCCsirolimus
CD4 מעל 500: דרמטיטיס סבוריאטית חמורה (שכיח מאוד, 80%), פסוריאזיס (חדש או מחמיר), PPE (pruritic papular eruption), שלפוחית חוגרת.

CD4 200-500: herpes zoster (multidermatomal), קנדידה פומית (thrush), oral hairy leukoplakia (EBV), יבלות שכיחות ועקשניות, condylomata.

CD4 מתחת ל-200: Kaposi sarcoma (HHV-8), מולוסקום ענקי, cryptococcosis עורית (פפולות עם umbilication, DDx מולוסקום!), histoplasmosis, bacillary angiomatosis (Bartonella).

CD4 מתחת ל-50: CMV עורי (כיבים), disseminated MAC, Penicilliosis.

IRIS: שיקום חיסוני אחרי HAART יכול לגרום להחרפה פרדוקסלית של זיהומים סמויים (TB, cryptococcus, molluscum).

מסר: כל מבוגר עם מולוסקום נרחב, KS, או SD חמורה = לבדוק HIV.

CD4KaposiIRIS
anti-TNF (infliximab, adalimumab, etanercept): TB screening חובה (PPD או IGRA). אם LTBI חיובי: isoniazid 9 חודשים (להתחיל חודש לפני הביולוגי). HBV screening מומלץ (HBsAg, anti-HBc). סיכון: זיהומים חיידקיים חמורים, שחפת, histoplasmosis, coccidioidomycosis.

anti-IL17 (secukinumab, ixekizumab): סיכון מוגבר לקנדידה (cutaneous, mucocutaneous). לרוב קלה וטופלת.

anti-IL23 (guselkumab, risankizumab): פרופיל בטיחות טוב. סיכון זיהום נמוך יחסית.

JAK inhibitors (tofacitinib, baricitinib, upadacitinib): סיכון מוגבר ל-herpes zoster (x2-3). לשקול חיסון Shingrix לפני התחלה.

anti-CD20 (rituximab): HBV reactivation risk. סקרינינג חובה (HBsAg, anti-HBc, anti-HBs). HBsAg חיובי = טיפול פרופילקטי (entecavir).

כלל: לפני כל ביולוגי, chest X-ray, TB screening, hepatitis panel.

TB screeningHBVJAK inhibitors
🔑

שורה תחתונה

זיהומי עור דורשים גישה מעשית שמבוססת על שלושה עקרונות: אבחנה מבדלת קפדנית (30% מהצלוליטיס מאובחנות שגוי), התאמת הטיפול לפתוגן (I&D ל-MRSA, לא רק אנטיביוטיקה), והכרת האוכלוסייה (מדוכאי חיסון דורשים סקרינינג וניהול שונה). בישראל, ליישמניה עורית אנדמית ודורשת מודעות גבוהה. זיהומים פטרייתיים עמוקים ומיקובקטריות נדירים אבל חשובים ב-DDx של נגעים כרוניים.

טכנולוגיות אבחון מהירות (PCR at point-of-care, metagenomic sequencing) ישנו את הגישה לזיהומי עור ויאפשרו טיפול ממוקד מהיר. חיסון Shingrix משנה את האפידמיולוגיה של PHN. בתחום הליישמניה, חיסונים חדשים נמצאים בפיתוח. ובמדוכאי חיסון, ביולוגיים חדשים עם פרופיל בטיחות משופר (anti-IL23) מפחיתים את הסיכון הזיהומי לעומת טיפולים ישנים.

📋 פרטי מקור ומחבר

מאת: ד"ר יהונתן קפלן

מומחה ברפואת עור ומין | מנתח מוהס (FACMS)

📅 פורסם: 27.3.2026🔄 עודכן: 27.3.2026

מבוסס על:

Skin Infections 2026: From Community-Acquired MRSA to Leishmaniasis - A Practical Approach

DermTools Editorial Team

DermTools Clinical Review, 2026

הערת עריכה: תוכן זה נכתב ונערך על ידי ד"ר יהונתן קפלן ומבוסס על המאמר המקורי.

אין להסתמך על תוכן זה ללא קריאת המקור המלא.