זיהומי עור 2026: מ-MRSA קהילתי ועד ליישמניה - גישה מעשית
סקירה מקיפה של זיהומי עור: צלוליטיס ואריזיפלס, MRSA קהילתי, זיהומים פטרייתיים עמוקים, ליישמניה עורית, שחפת עורית ומיקובקטריות, זיהומים ויראליים מורכבים, וזיהומי עור במדוכאי חיסון
Skin Infections 2026: From Community-Acquired MRSA to Leishmaniasis - A Practical Approach
🎯 בקצרה - על מה מדובר?
💡 מה חייבים לזכור מהמאמר הזה
🔴 צלוליטיס ואריזיפלס - אבחנה מבדלת וכשלי טיפול
ההבחנה הקלאסית: אריזיפלס שטחית יותר, עם גבולות מוגבהים חדים, פני שטח peau d'orange, וכמעט תמיד סטרפטוקוקלית. צלוליטיס עמוקה יותר, עם גבולות מפושטים, ויכולה להיגרם גם על ידי סטפילוקוקוס.
האבחנה המבדלת הקריטית כוללת: דרמטיטיס סטזיס (דו-צדדית, כרונית, שינויי עור ורידיים), DVT (בצקת ללא אדמומיות משמעותית, דופלקס מאשר), דרמטיטיס ממגע (גרד בולט, שלפוחיות, חשיפה), גאוט חריף (MTP ראשון, חד-פרקי), ואריזיפלואיד (חשיפה לבשר/דגים).
טיפול לפי IDSA guidelines: אריזיפלס טהור, פניצילין V 500 מ"ג ארבע פעמים ביום מספיק. צלוליטיס קלה, צפלקסין 500 מ"ג ארבע פעמים ביום (או אמוקסיצילין/קלבולנט). התוויות ל-IV: אי-תגובה ל-48 שעות PO, חום גבוה, חולה חולה, מדוכא חיסון, מעורבות הפנים.
מניעת הישנויות: טיפול בטינאה פדיס, לחץ אלסטי, פניצילין פרופילקטי (250 מ"ג פעמיים ביום) בהישנויות תכופות (3 או יותר בשנה).
DVT: בצקת חד-צדדית, כאב, אבל אדמומיות קלה יחסית. Wells score גבוה. דופלקס ורידי מאשר.
דרמטיטיס ממגע: גרד בולט (צלוליטיס כואבת, לא מגרדת), שלפוחיות, היסטוריה של חשיפה.
גאוט: אדמומיות חדה סביב מפרק, בעיקר MTP ראשון. חד-פרקי. שאיבת מפרק: גבישי אורט.
ליפודרמוסקלרוזיס חריפה: כאב ואדמומיות בשליש תחתון של שוק, אבל עם שינויי עור כרוניים ועיבוי.
צלוליטיס קלה-בינונית: צפלקסין 500 מ"ג x4/יום 5-7 ימים. אם חשד MRSA: TMP-SMX 160/800 מ"ג x2 + צפלקסין (להוסיף כיסוי סטרפטוקוקלי).
התוויות ל-IV: כישלון 48 שעות PO, חום מעל 38.5, tachy, hypotension, ניוטרופניה, מדוכא חיסון, מעורבות פנים.
IV: cefazolin 1-2 גרם x3/יום. אם MRSA: vancomycin.
משך: 5-7 ימים (הנחיית IDSA). אין צורך להמשיך עד שכל האדמומיות חולפת. סימון גבולות בטוש מסייע למעקב.
פרופילקסיס: פניצילין V 250 מ"ג x2/יום אם 3+ אירועים/שנה.
גורמי סיכון מרכזיים: (1) טינאה פדיס ואוניכומיקוזיס (שער כניסה קבוע). (2) לימפאדמה (ניקוז לימפתי לקוי). (3) אי-ספיקה ורידית (סטזיס). (4) השמנת יתר. (5) סוכרת. (6) עיבוד כירורגי קודם (ניתוח, כריתת בלוטות לימפה).
מניעה: טיפול אגרסיבי בטינאה פדיס (טרבינפין טופיקלי, ולעתים PO). טיפול בלימפאדמה (תחבושות לחץ, CDT). ירידה במשקל. הרמת רגליים.
פרופילקסיס אנטיביוטי: פניצילין V 250 מ"ג x2/יום מפחית הישנויות ב-69% (מחקר PATCH). אריתרומיצין 250 מ"ג x2 אם אלרגיה לפניצילין.
🦠 MRSA קהילתי - ניקוז, אנטיביוטיקה ומניעת הדבקה חוזרת
הביטוי הקליני העיקרי הוא מורסות עור. מטופלים מתלוננים על גוש כואב ואדום שגדל במהירות, לעתים אחרי מה שנראה כמו עקיצת חרק. האזורים השכיחים: ישבן, מפשעה, בית שחי, ירכיים.
הטיפול המרכזי הוא ניקוז (I&D). מחקרים הראו שלמורסות לא מסובכות, I&D לבד מספיק ב-80-90% מהמקרים ללא אנטיביוטיקה. אנטיביוטיקה מערכתית נוספת על I&D משפרת הצלחה רק במורסות גדולות מ-5 ס"מ, כשיש צלוליטיס מסביב, חום מערכתי, או במדוכאי חיסון.
אנטיביוטיקה PO כשנדרשת: TMP-SMX 160/800 מ"ג x2/יום (בחירה ראשונה), או דוקסיציקלין 100 מ"ג x2/יום. קלינדמיצין 300 מ"ג x3-4/יום חלופה אך יש לבדוק D-zone test לשלילת עמידות אינדוקטיבית.
Decolonization חשובה למניעת הישנויות: מופירוצין (Bactroban) משחת אף x2/יום 5 ימים + רחצה בכלורהקסידין 4% 5 ימים. הפרוטוקול כולל גם כביסת מצעים ומגבות בטמפרטורה גבוהה.
packing: אופציונלי. מחקרים חדשים מראים שאין יתרון ל-packing במורסות קטנות. בגדולות (מעל 5 ס"מ) עדיין מומלץ.
Loop drainage: חלופה ל-packing. חוט סיליקון דרך שני פתחים. נוח יותר למטופל, פחות ביקורים.
מתי לא לעשות I&D: מורסות פריאנליות (הפנייה לכירורג), מורסות על פני כלי דם גדולים, חשד לגידול.
מעקב: 48-72 שעות. אם אין שיפור, לשקול אנטיביוטיקה, תרבית (לוודא רגישות), או ניקוז חוזר.
דוקסיציקלין 100 מ"ג x2/יום: חלופה טובה. מכסה גם MRSA וגם סטרפטוקוקוס (ברמה מסוימת). ללא תגובה עם אלכוהול (בניגוד ל-TMP-SMX + מתנול).
קלינדמיצין 300 מ"ג x3-4/יום: D-zone test חובה לפני מתן. אם חיובי, אין לתת (עמידות אינדוקטיבית). תופעות GI, כולל C. difficile.
משך: 5-7 ימים. מורסה פשוטה אחרי I&D טוב: אפשר 5 ימים.
IV (אשפוז): ונקומיצין 15-20 מ"ג/ק"ג x2. דפטומיצין 4 מ"ג/ק"ג x1. לינזוליד 600 מ"ג x2 (PO זמינות גבוהה).
יעילות: מפחית הישנויות ב-50% תוך שנה (מחקר REDUCE MRSA).
מתי לעשות: אחרי זיהום MRSA ראשון, במשפחות עם הדבקה חוזרת, בספורטאים (מגע).
חזרה על הפרוטוקול: כל חודש למשך 3 חודשים במקרים עקשניים.
bleach baths: חלופה. רבע כוס אקונומיקה ל-40 ליטר מים, 15 דקות, x2/שבוע.
🍄 זיהומים פטרייתיים עמוקים - מספורוטריכוזיס ועד מיצטומה
ספורוטריכוזיס היא הקלאסית. חדירה דרך פציעה מצמח (ורד, שיח). הצורה השכיחה: lymphocutaneous. נודולה ראשונית במקום החדירה, ותוך שבועות שרשרת נודולות לאורך כלי הלימפה של הזרוע. אבחנה: תרבית (גדלה 3-5 ימים על סביבה פטרייתית). טיפול: איטרקונזול 200 מ"ג ליום 3-6 חודשים. תגובה מצוינת בצורה העורית-לימפתית.
כרומובלסטומיקוזיס היא מחלה כרונית פרוגרסיבית שגורמת לפלאקים ורוקואידיים (דמויי כרובית) בעיקר בגפיים התחתונות. אופיינית לעובדי חקלאות באקלים טרופי. האבחנה הפתולוגית פתוגנומונית: תאי muriform (Medlar bodies) חומים עם מחיצות. טיפול: איטרקונזול + טרבינפין, קריותרפיה לנגעים קטנים. המחלה עקשנית ודורשת חודשים עד שנים של טיפול.
מיצטומה (Madura foot) היא מחלה כרונית שגורמת לנפיחות, פיסטולות, ודפורמציה של הרגל (או איבר אחר). הסימן המכוון: גרגירים (grains) שיוצאים מהפיסטולות. גרגירים שחורים מכוונים לגורם פטרייתי (eumycetoma), לבנים-צהובים לחיידקי (actinomycetoma). הבחנה קריטית כי הטיפול שונה.
מקור חשיפה: ורדים, שיחים, שחת, כריית אדמה. לעתים חתולים (במיוחד בברזיל).
צורות: (1) Lymphocutaneous (75%): נודולה במקום חדירה, שרשרת נודולות לאורך לימפה. (2) Fixed cutaneous: נודולה בודדת ללא התפשטות. (3) Disseminated: נדיר, במדוכאי חיסון.
אבחנה: תרבית ממשטח או ביופסיה. ביופסיה: גרנולומות עם דלקת מעורבת, יורגניזם קשה לזיהוי ב-H&E.
טיפול: איטרקונזול 200 מ"ג/יום 3-6 חודשים. יודיד אשלגן (SSKI): זול ויעיל אך תופעות GI. Disseminated: אמפוטריצין B.
DDx של דפוס sporotrichoid: M. marinum, Nocardia, tularemia, leishmaniasis.
חדירה: פציעה טראומטית (קוצים, שבבים). אופייני לעובדי חקלאות באקלים חם ולח.
קליניקה: מתחיל כפפולה, מתפתח לפלאק ורוקואידי (cauliflower-like) עם נקודות שחורות (transepidermal elimination). התפשטות איטית, שנים.
סיבוכים: superinfection, lymphedema, SCC (נדיר).
אבחנה: ביופסיה עם תאי muriform (sclerotic bodies) חומים עם מחיצות, נראים גם ב-KOH.
טיפול: (1) נגעים קטנים: קריותרפיה או כריתה. (2) נרחב: איטרקונזול 200-400 מ"ג/יום חודשים-שנים + טרבינפין 250 מ"ג/יום. (3) Flucytosine במקרים עקשניים.
שלישיית קלאסית: (1) נפיחות ללא כאב. (2) פיסטולות. (3) גרגירים (grains).
HBחנת גרגירים: שחורים = eumycetoma (Madurella mycetomatis). לבנים-צהובים = actinomycetoma (Nocardia, Actinomadura).
למה חשוב: actinomycetoma מגיב לאנטיביוטיקה (TMP-SMX + amikacin). eumycetoma דורש ניתוח + אנטיפטרייתי (איטרקונזול, fosravuconazole).
הדמיה: MRI מראה dot-in-circle sign פתוגנומוני.
ללא טיפול: הרס רקמות, עצם, ואיבוד גפה.
🇮🇱 ליישמניה עורית - אנדמית בישראל, אבחנה וטיפול
בישראל שני זנים עיקריים. L. major בנגב ובערבה, עם מאגר של מכרסמים (Psammomys). הנגע הקלאסי: פפולה שמתפתחת לכיב מכוסה קרום עם גבולות מורמים, ללא כאב. ריפוי עצמוני אפשרי תוך 2-6 חודשים אך משאיר צלקת. L. tropica בגליל העליון ובגולן, עם מאגר אנושי. מהלך ממושך יותר (עד שנה), נגעים קטנים ויבשים יותר.
אבחנה: (1) משטח מקצה הנגע (slit-skin smear) צבוע Giemsa, מחפשים amastigotes בתוך מקרופגים. רגישות 60-80%. (2) PCR מהנגע, רגישות מעל 95%, גם מזהה את הזן. (3) ביופסיה: גרנולומות עם דלקת מעורבת, amastigotes בתוך היסטיוציטים.
טיפול: (1) קריותרפיה עם חנקן נוזלי, יעילה בנגעים קטנים (עד 3 ס"מ) ובודדים. (2) Sodium stibogluconate (Pentostam) הזרקה תוך-נגעית או IV, הטיפול הקלאסי. (3) Miltefosine PO, זמין בישראל, 50 מ"ג x3/יום 28 ימים. (4) Paromomycin topical לנגעים קטנים ופשוטים.
המצב בישראל: עלייה בשכיחות בנגב ובערבה, התרחבות גיאוגרפית של זבוב החול עקב שינויי אקלים. חיילים בתרגילים מדבריים קבוצת סיכון חשובה.
רגישות: 60-80%. גבוהה יותר בנגעים חדשים ובעומס טפילי גבוה (L. major).
PCR: מתוך ביופסיה או משטח. רגישות מעל 95%. מזהה את הזן (ITS, HSP70). חיוני כי הטיפול עשוי להשתנות בין L. major ל-L. tropica.
ביופסיה: גרנולומות מעורבות (לימפוציטים, פלזמה סלים, היסטיוציטים, giant cells). amastigotes בתוך מקרופגים (קשה לזהות ב-H&E, צביעת Giemsa עוזרת).
תרבית NNN: זמינה במעבדות ייחוסיות. לוקחת 1-4 שבועות.
Sodium stibogluconate (Pentostam): הזרקה תוך-נגעית (intralesional) 1-3 מ"ל כל 1-2 שבועות, 4-6 טיפולים. או IV 20 מ"ג/ק"ג/יום 20 ימים (נגעים מרובים). תופעות: כאב במקום ההזרקה, עייפות, hepatotoxicity.
Miltefosine (Impavido): PO 50 מ"ג x3/יום (מעל 45 ק"ג) 28 ימים. זמין בישראל. יעילות 80-90% ל-L. major. חיסרון: teratogenic (אסור בהריון), GI side effects.
Paromomycin topical: משחה 15%. לנגעים קטנים ופשוטים. x2/יום 20 ימים. יעילות 70%.
Fluconazole PO: 200 מ"ג/יום 6 שבועות. יעילות בינונית, אלטרנטיבה זמינה.
L. tropica: גליל עליון, רמת הגולן, ירושלים (נדיר). מאגר: אנושי (anthroponotic). כיב קטן, יבש, ממושך (עד שנה+). פחות שכיח.
אפידמיולוגיה: שכיחות 4.4/100,000. כ-1,000 מקרים/שנה. עלייה בשנים האחרונות.
קבוצות סיכון: חיילים (תרגולות מדבר), תיירים, תושבי יישובים חדשים בנגב.
מגמות: התרחבות צפונה של זבוב החול עקב התחממות. עיור מדברי מגדיל חשיפה. ל-L. major יש פוטנציאל לריפוי עצמוני, אבל צלקת מכערת מצדיקה טיפול.
מניעה: רשתות נגד יתושים, ריסוס סביבתי, הגנה אישית בלילה.
🫁 שחפת עורית ומיקובקטריות לא שחפתיות
Lupus vulgaris היא הצורה השכיחה ביותר של שחפת עורית במדינות מפותחות. פלאק אדמדם-חום שמתפתח לאט על פני חודשים עד שנים, בעיקר בפנים. הסימן הקלאסי: apple-jelly nodules בדיאסקופיה (לחיצה עם זכוכית חלקה חושפת נודולות שקופות בצבע ג'לי תפוחים). ביופסיה: גרנולומות caseating. תרבית ו-PCR מאשרים.
Scrofuloderma נובעת מפריצה של בלוטת לימפה נגועה (בעיקר צוואר) דרך העור. יוצרת פיסטולות עם הפרשה סמיכה. שכיחה יותר בילדים ובמדוכאי חיסון.
Swimming pool granuloma (M. marinum) היא הצורה השכיחה ביותר של NTM עורי. נגע גרנולומטוזי על גב היד או האצבעות אחרי חשיפה למים (אקווריום, בריכה, ים). יכול ליצור דפוס sporotrichoid. M. marinum גדל ב-30-32 מעלות (לכן מדביק גפיים ולא גו).
טיפול: שחפת עורית, משטר ארבעה תרופתי כמו שחפת ריאתית (RIPE: rifampin, isoniazid, pyrazinamide, ethambutol) 6 חודשים. M. marinum: קלריתרומיצין + אתמבוטול 3-4 חודשים, או מינוציקלין.
קליניקה: פלאק אדמדם-חום, רך, שמתפתח לאט מאוד. לרוב בפנים (אף, לחיים), אוזניים, צוואר. ללא כאב. ללא חום.
דיאסקופיה: apple-jelly nodules (צבע חום-צהבהב שקוף כשלוחצים זכוכית). סימן קלאסי.
סיבוכים ללא טיפול: הרס רקמות (אף, אוזן), SCC על נגע כרוני (lupus carcinoma).
ביופסיה: גרנולומות caseating עם giant cells של Langhans. AFB לרוב שלילי (עומס חיידקי נמוך). תרבית ו-PCR חיוניים.
DDx: סרקואידוזיס (גרנולומות non-caseating), לופוס דיסקואידי (ANA, אטרופיה, פלאגינג), leishmaniasis, deep fungal.
טיפול: RIPE 6 חודשים (2 חודשים ארבע תרופות + 4 חודשים שתיים).
מיקום: צוואר (שכיח ביותר), בית שחי, מפשעה.
קליניקה: נודולה עמוקה שמתרככת, נפתחת, ויוצרת פיסטולות עם הפרשה סרוזית-מוגלתית. לעתים מספר פתחים.
אוכלוסייה: ילדים, מדוכאי חיסון, עולים ממדינות אנדמיות.
אבחנה: ביופסיה + תרבית + PCR. PPD/IGRA חיובי. הדמיה (CT/MRI) לבלוטות.
DDx: אקטינומיקוזיס (sulfur granules), NTM (M. avium complex), דלקת בלוטה חיידקית רגילה.
טיפול: RIPE 6 חודשים. ניקוז כירורגי אם יש מורסה גדולה.
חשיפה: אקווריומים (fish tank granuloma), בריכות שחייה, ים, פציעות בדגים.
קליניקה: פפולה או נודולה על גב היד/אצבע, מתפתחת לפלאק גרנולומטוזי. 30% מפתחים דפוס sporotrichoid (שרשרת לאורך לימפה).
אבחנה: תרבית בטמפרטורה 30-32 מעלות (חשוב לציין למעבדה!). ביופסיה: גרנולומות, AFB לעתים חיובי. PCR.
טיפול: (1) קלריתרומיצין 500 מ"ג x2 + אתמבוטול 15 מ"ג/ק"ג x1, 3-4 חודשים. (2) מינוציקלין 100 מ"ג x2 כמונותרפיה. (3) TMP-SMX DS x2 חלופה.
משך: עד חודשיים אחרי רזולוציה קלינית.
זיהום עמוק (tenosynovitis): הפנייה לכירורגית יד.
🛡️ זיהומי עור במדוכאי חיסון - מושתלים, HIV, וביולוגיים
מושתלי איברים: הסיכון לסרטן עור (בעיקר SCC) עולה פי 65-100. הסיכון ל-SCC עולה עם משך הטיפול האימונוסופרסיבי. יבלות נפוצות ביותר ויכולות להפוך לקרצינומה. מומלץ מעקב דרמטולוגי כל 6-12 חודשים. הגנה מפני שמש קריטית. בחולים עם SCC מרובים, לשקול המרת אימונוסופרסיה ל-sirolimus (mTOR inhibitor) שיש לו אפקט אנטי-נאופלסטי.
HIV: הביטויים העוריים תלויים ברמת CD4. מעל 500: דרמטיטיס סבוריאטית חמורה, פסוריאזיס. 200-500: herpes zoster, קנדידה פומית, oral hairy leukoplakia. מתחת ל-200: מולוסקום ענקי, kaposi sarcoma, cryptococcosis עורית, histoplasmosis. מתחת ל-50: CMV עורי.
טיפול ביולוגי: anti-TNF (infliximab, adalimumab) דורש סקרינינג TB (PPD/IGRA) לפני התחלה. שחפת סמויה דורשת טיפול (isoniazid 9 חודשים) לפני ביולוגי. anti-CD20 (rituximab) דורש סקרינינג HBV (HBsAg, anti-HBc) כי יש סיכון ל-reactivation. JAK inhibitors: סיכון מוגבר ל-herpes zoster.
תזמון: סיכון עולה עם משך אימונוסופרסיה. 10% מפתחים סרטן עור ב-10 שנים, 40-50% ב-20 שנים.
יבלות: שכיחות מאוד (45-90%). חלקן מתפתחות ל-SCC. טיפול אגרסיבי.
Kaposi sarcoma: x100 (קשור ל-HHV-8). בעיקר מושתלי כליה.
מעקב: דרמטולוג כל 6-12 חודשים. בדיקה עצמית חודשית. הגנה מקסימלית מפני שמש.
strategy: (1) הפחתת אימונוסופרסיה אם אפשר. (2) המרה ל-sirolimus/everolimus (mTOR) שמפחית סיכון. (3) Acitretin 10-25 מ"ג/יום (chemopreventive) ב-SCC מרובים.
field therapy: 5-FU, imiquimod, PDT לקרטוזות אקטיניות.
CD4 200-500: herpes zoster (multidermatomal), קנדידה פומית (thrush), oral hairy leukoplakia (EBV), יבלות שכיחות ועקשניות, condylomata.
CD4 מתחת ל-200: Kaposi sarcoma (HHV-8), מולוסקום ענקי, cryptococcosis עורית (פפולות עם umbilication, DDx מולוסקום!), histoplasmosis, bacillary angiomatosis (Bartonella).
CD4 מתחת ל-50: CMV עורי (כיבים), disseminated MAC, Penicilliosis.
IRIS: שיקום חיסוני אחרי HAART יכול לגרום להחרפה פרדוקסלית של זיהומים סמויים (TB, cryptococcus, molluscum).
מסר: כל מבוגר עם מולוסקום נרחב, KS, או SD חמורה = לבדוק HIV.
anti-IL17 (secukinumab, ixekizumab): סיכון מוגבר לקנדידה (cutaneous, mucocutaneous). לרוב קלה וטופלת.
anti-IL23 (guselkumab, risankizumab): פרופיל בטיחות טוב. סיכון זיהום נמוך יחסית.
JAK inhibitors (tofacitinib, baricitinib, upadacitinib): סיכון מוגבר ל-herpes zoster (x2-3). לשקול חיסון Shingrix לפני התחלה.
anti-CD20 (rituximab): HBV reactivation risk. סקרינינג חובה (HBsAg, anti-HBc, anti-HBs). HBsAg חיובי = טיפול פרופילקטי (entecavir).
כלל: לפני כל ביולוגי, chest X-ray, TB screening, hepatitis panel.
שורה תחתונה
זיהומי עור דורשים גישה מעשית שמבוססת על שלושה עקרונות: אבחנה מבדלת קפדנית (30% מהצלוליטיס מאובחנות שגוי), התאמת הטיפול לפתוגן (I&D ל-MRSA, לא רק אנטיביוטיקה), והכרת האוכלוסייה (מדוכאי חיסון דורשים סקרינינג וניהול שונה). בישראל, ליישמניה עורית אנדמית ודורשת מודעות גבוהה. זיהומים פטרייתיים עמוקים ומיקובקטריות נדירים אבל חשובים ב-DDx של נגעים כרוניים.
טכנולוגיות אבחון מהירות (PCR at point-of-care, metagenomic sequencing) ישנו את הגישה לזיהומי עור ויאפשרו טיפול ממוקד מהיר. חיסון Shingrix משנה את האפידמיולוגיה של PHN. בתחום הליישמניה, חיסונים חדשים נמצאים בפיתוח. ובמדוכאי חיסון, ביולוגיים חדשים עם פרופיל בטיחות משופר (anti-IL23) מפחיתים את הסיכון הזיהומי לעומת טיפולים ישנים.
📋 פרטי מקור ומחבר
מאת: ד"ר יהונתן קפלן
מומחה ברפואת עור ומין | מנתח מוהס (FACMS)
מבוסס על:
Skin Infections 2026: From Community-Acquired MRSA to Leishmaniasis - A Practical Approach
DermTools Editorial Team
DermTools Clinical Review, 2026
הערת עריכה: תוכן זה נכתב ונערך על ידי ד"ר יהונתן קפלן ומבוסס על המאמר המקורי.
אין להסתמך על תוכן זה ללא קריאת המקור המלא.