דרמטיטיס ממגע 2025: מבדיקת מגע לטיפול - גישה שיטתית
סקירה מקיפה של דרמטיטיס ממגע: דרמטיטיס אלרגית לעומת מגרה, טכניקת בדיקת מגע ופירוש תוצאות, אלרגנים נפוצים (ניקל, בשמים, שימורים), דרמטיטיס תעסוקתית, דרמטיטיס ידיים, דרמטיטיס ממגע בילדים, וטיפול כולל דופילומאב ודלגוציטיניב

הפטן (hapten, מולקולה קטנה מתחת ל-500 דלטון) חודר את העור ונקשר לחלבונים של הגוף.

תאי לנגרהנס (Langerhans cells) בולעים את הקומפלקס, נודדים לבלוטות הלימפה, ומציגים אותו לתאי T שעדיין לא נחשפו (naive T cells).

נוצרים תאי T עם זיכרון ספציפי לאלרגן. משך התהליך: 10-14 ימים.

שלב התגובה (Elicitation):

בחשיפה חוזרת, תאי הזיכרון מזהים את ההפטן ומשתפעלים.

הם מפרישים ציטוקינים דלקתיים (IFN-gamma, TNF-alpha, IL-17) שיוצרים את הדלקת האקזמטוטית.

זמן חביון: 24-72 שעות (שיא ב-48-72).

משמעות קלינית:

בחשיפה ראשונה אין תגובה (הגוף לומד).

בחשיפה חוזרת מתפתחת תגובה אקזמטוטית.

הפריחה יכולה להתפשט מעבר לאזור המגע הישיר (תגובת id, אוטואקזמטיזציה).

סוגים:

חריפה: חשיפה בודדת לחומר חזק (חומצה, בסיס). כוויה כימית.

מצטברת (cumulative, הסוג השכיח): חשיפות חוזרות לחומרים מגרים חלשים. עבודה רטובה (wet work, מעל 20 שטיפות ידיים ביום, או שעתיים ומעלה עם כפפות רטובות).

מחיכוך: חיכוך מכני חוזר.

מאפיינים קליניים של דרמטיטיס מגרה:

גבולות חדים (מתאימים בדיוק לאזור החשיפה). יובש, סדקים ואדמומיות (יותר) מאשר שלפוחיות. צריבה וכאב דומיננטיים יותר מגרד. מגיבה מהר להפסקת החשיפה.

לעומת דרמטיטיס אלרגית:

גבולות פחות חדים, עם התפשטות מעבר לאזור המגע. שלפוחיות שכיחות יותר. גרד דומיננטי. מגיבה לאט יותר להפסקת חשיפה (לוקח שבועות).

דרמטיטיס מגרה כרונית פוגעת במחסום העור, מעלה את חדירות האלרגנים, ומגבירה את הסיכון ליצירת רגישות. נתון מעשי: כ-20-30% ממטופלים עם דרמטיטיס מגרה מפתחים גם דרמטיטיס אלרגית.

דוגמה קלאסית, ספרים ומעצבי שיער:

עבודה רטובה (שמפו, מים, כפפות) גורמת לדרמטיטיס מגרה. הדרמטיטיס המגרה מאפשרת חדירה של פנילנדיאמין (PPD, קיצור של p-phenylenediamine) מצבעי שיער. ואז מתפתחת גם דרמטיטיס אלרגית ל-PPD.

דוגמה, עובדי בריאות:

שטיפת ידיים חוזרת וכפפות גורמות לדרמטיטיס מגרה. הדרמטיטיס המגרה מאפשרת רגישות לתיאורם (Thiuram, מאיץ בגומי כפפות) או לפורמלדהיד (בחומרי חיטוי).

משמעות טיפולית:

לא מספיק לטפל רק בדרמטיטיס האלרגית (הימנעות מהאלרגן). צריך גם לשקם את מחסום העור: לחות, קרם מגן (barrier cream), הפחתת עבודה רטובה. כפפות מגן: ויניל או ניטריל (לא לטקס). עם כפפות כותנה מתחת.

לא סטרואידים מערכתיים (לפחות שבועיים לפני). סטרואידים טופיקליים על הגב: הפסקה שבוע לפני.

לא סטרואידים מערכתיים במינון מעל 20 מיליגרם פרדניזון (עלולים לתת תוצאות שליליות שגויות).

לא חשיפת שמש לגב (שיזוף מדכא תגובות חיסוניות בעור).

לא בהריון.

לגבי תרופות מדכאות חיסון: אפשר לבצע תחת ציקלוספורין או אזתיופרין (אבל הרגישות ירודה). לא מומלץ תחת תרופות ביולוגיות שמדכאות תאי T.

הנחת הבדיקה:

סדרה בסיסית: TRUE Test (36 אלרגנים מוכנים מראש, נוח אבל מחסיר 30-50% מהתגובות) או תאי Finn chambers מותאמים אישית (25-80 אלרגנים). אלרגנים מוכנים בריכוז סטנדרטי בפטרולטום או במים.

הנחה על הגב העליון, בשתי שורות מקבילות, עם סימון בעט כירורגי.

המטופל שומר על המדבקות 48 שעות: לא להתרחץ, לא להזיע, לא לגרד.

יום 2 (48 שעות): הסרת התאים. קריאה ראשונה 30-60 דקות אחרי ההסרה (נותנים זמן שלחץ המדבקה ירגע). יום 4 (96 שעות) או יום 7: קריאה שנייה. זו קריאה חיונית.

דירוג:

(-): שלילי. אין תגובה.

(?+): מפוקפק (doubtful). אדמומיות בלבד, ללא פפולות.

(+): חיובי חלש. אדמומיות עם פפולות, לעתים שלפוחיות קטנות.

(++): חיובי חזק. אדמומיות עם פפולות ושלפוחיות.

(+++): חיובי קיצוני. שלפוחיות מתמזגות, לעתים נמק.

IR: תגובת גירוי (irritant reaction). אדמומיות חדת גבולות, ללא פפולות, שוככת מיום 2 ליום 4.

ההבחנה הקריטית בין אלרגיה לגירוי:

תגובה אלרגית: מתגברת מיום 2 ליום 4 (דפוס עולה, crescendo).

תגובת גירוי: נחלשת מיום 2 ליום 4 (דפוס יורד, decrescendo).

תגובות מאוחרות: שליליות ביום 2, חיוביות רק ביום 4 או 7. אופייניות לניאומיצין, סטרואידים ומתכות. לכן הקריאה ביום 4 או 7 חיונית.

תוצאה חיובית בבדיקת מגע רלוונטית רק אם מתקיימים שלושה תנאים: האלרגן נמצא בחומר שהמטופל בא איתו במגע. אזור המגע מתאים לתמונה הקלינית. הימנעות מהאלרגן מובילה לשיפור.

סוגי רלוונטיות:

נוכחית (present): האלרגן רלוונטי למחלה הנוכחית.

עברית (past): רלוונטי לאפיזודה קודמת, לא לנוכחית.

לא ידועה (unknown): לא ניתן לקבוע.

דוגמה מובהקת:

ttt חיובי (+++) לניקל סולפט. המטופלת עם אקזמה באזנובות ובצוואר. היא עונדת תכשיטים עם ניקל. = רלוונטיות נוכחית, אין ספק.

דוגמה פחות ברורה:

חיובי (++) לתערובת בשמים I. המטופל עם אקזמה בכפות ידיים. הוא עובד במכבסה ללא מגע עם בשמים. = רלוונטיות לא ידועה (צריך לבדוק את חומרי הכביסה).

נתון חשוב: מחקר RIVET מצא ש-30-40% מהתגובות החיוביות בבדיקת מגע הן ללא רלוונטיות ברורה. לכן: אל תטפל על סמך בדיקת מגע בלבד, אלא על סמך רלוונטיות מוכחת.

תכשיטים: עגילים (מקור סנסיטיזציה ראשונית שכיח), שרשראות, טבעות, צמידים.

לבוש: אבזמי חגורות, כפתורי ג'ינס, רוכסנים, קליפסים של חזיות.

מכשירים אלקטרוניים: טלפונים ניידים, מחשבים ניידים, שעונים.

כלי נגינה: חליל, כינור (מגע עם הסנטר).

מטבעות: מטבעות אירו (שחרור ניקל גבוה).

בדיקת DMG (Dimethylglyoxime):

טיפת DMG בתוספת טיפת אמוניום הידרוקסיד על חפץ. צבע ורוד = ניקל נוכח. בדיקה זולה, פשוטה, ונותנת תשובה מיידית. שווה ללמד את המטופלים לעשות אותה בעצמם.

דירקטיבת הניקל של האיחוד האירופי (2004):

הגבלה: מוצרים שבאים במגע ישיר עם העור חייבים לשחרר פחות מ-0.5 מיקרוגרם ניקל לסנטימטר רבוע לשבוע. תוצאה: ירידה של 30-40% ביצירת רגישות חדשה בדנמרק.

ניקל בדיאטה: שוקולד, אגוזים, קטניות. חלק מהמטופלים מפתחים פומפוליקס (שלפוחיות בכפות) אחרי אכילת מזון עשיר בניקל. דיאטה דלת ניקל: ראיות חלשות, לנסות רק אם יש חשד קליני.

תערובת בשמים I (Fragrance Mix I): 8 רכיבי ריח נפוצים. 6-8% מהנבדקים חיוביים בבדיקת מגע.

תערובת בשמים II (Fragrance Mix II): 6 רכיבים נוספים שלא נכללים בתערובת I.

מירוקסילון פרואה (Myroxylon pereirae, ידוע גם כבלזם של פרו, Balsam of Peru): תערובת טבעית עם cinnamates וונילין. תגובה צולבת עם קינמון, וניל וקליפות הדרים.

מקורות נסתרים: סבונים, שמפו, קרמים, חומרי ניקוי, נרות ריח, מטהרי אוויר, מגבונים רטובים.

ייעוץ למטופלים: לבחור מוצרים "fragrance-free" (ולא "unscented", שעלולים להכיל בשמים ממסכים).

שימורים:

מתילאיזותיאזולינון (MI): אפידמיה בשנים 2010-2020. הייתה במגבונים רטובים, צבעי קיר, קוסמטיקה. רגולציה באיחוד האירופי הפחיתה.

פורמלדהיד ומשחררים (DMDM hydantoin, quaternium-15, imidazolidinyl urea, diazolidinyl urea): בשמפו, לק ציפורניים, טיפולי החלקת שיער (keratin treatments). בבדיקת מגע: בודקים פורמלדהיד 1% ומשחררים בנפרד.

MDBGN (Methyldibromo glutaronitrile): נאסר באיחוד האירופי אבל עדיין קיים במוצרים מיובאים.

תערובת תיאורם (Thiuram mix, מאיצי וולקניזציה): הגורם השכיח ביותר לדרמטיטיס אלרגית מגומי. נמצא בכפפות, גומיות, נעליים.

תערובת קרבמטים (Carba mix): מאיצים נוספים. בכפפות ונעליים.

מרקפטובנזותיאזול (MBT, Mercaptobenzothiazole): בכפפות תעשייתיות ונעליים.

פתרון: כפפות ניטריל (ללא תיאורם וקרבמטים). כפפות ויניל לעבודה קלה.

חומרי צביעה:

פנילנדיאמין (PPD, קיצור של p-phenylenediamine): בצבעי שיער קבועים, בחינה שחורה, בצבעי טקסטיל. תגובה צולבת עם IPPD (בגומי שחור), צבעי אזו, בנזוקאין, וסולפונאמידים.

צבעי טקסטיל (Disperse dyes): בבגדים סינתטיים, במיוחד כהים. דרמטיטיס אלרגית באזורי חיכוך (מותניים, בתי שחי).

תרופות טופיקליות:

ניאומיצין (Neomycin): בקרמים אנטיביוטיים, בטיפות אוזניים. תגובה צולבת עם גנטמיצין וטוברמיצין.

בציטרצין (Bacitracin): אין תגובה צולבת עם ניאומיצין.

סטרואידים טופיקליים: בודזוניד (Budesonide) וטיקסוקורטול פיבלט (Tixocortol pivalate) משמשים כמרקרים בבדיקת מגע. 2-5% מהנבדקים מראים רגישות לסטרואידים טופיקליים.

מעל 20 שטיפות ידיים ביום, או שעתיים ומעלה עם כפפות רטובות, או שעתיים ומעלה עם ידיים בנוזל.

מקצועות בסיכון:

ספרים ומעצבי שיער: שכיחות דרמטיטיס ידיים 30-50%. משלבים עבודה רטובה עם חשיפה ל-PPD (צבעי שיער), פרסולפטים (הבהרות) וגליצריל תיאוגליקולט (תלתולים/החלקות).

עובדי בריאות: שטיפת ידיים תכופה בתוספת כפפות (תיאורם, קרבמטים) וחומרי חיטוי (גלוטרלדהיד, פורמלדהיד) ותרופות (אנטיביוטיקה).

עובדי מזון: עבודה רטובה בתוספת חלבוני מזון (שעלולים לגרום לסרפדת ממגע) וחומרים צמחיים.

עובדי ניקיון: חומרי ניקוי, ממסים, חומרי חיטוי.

בנאים ועובדי בניין: מלט (המכיל כרום וקובלט), שרף אפוקסי.

מניעה ראשונית:

הגבלת עבודה רטובה (כפפות ניטריל עם כותנה מתחת). קרם מגן לפני עבודה. לחות אחרי. סבון עדין (ללא סודיום לאוריל סולפט). ייבוש עדין בטפיחות (לא שפשוף).

האם המראה הקליני מתאים לדרמטיטיס ממגע? (אקזמה, לא פסוריאזיס).

האם יש חשיפה תעסוקתית לגורמים ידועים (מגרים או אלרגנים)?

האם ההתפלגות האנטומית מתאימה לחשיפה? (ידיים, זרועות).

האם יש קשר זמני? (התחלה או החמרה עם תחילת עבודה, שיפור בחופשה ובסופי שבוע).

האם נשללו גורמים לא-תעסוקתיים? (דלקת עור אטופית, פסוריאזיס, פטרייה).

האם בדיקת מגע חיובית רלוונטית לחשיפה תעסוקתית?

האם יש שיפור עם הימנעות מחשיפה?

4 מתוך 7 = קשר סיבתי סביר.

תיעוד חיוני:

צילומים (עם תאריך). רישום כל החומרים בעבודה (גיליונות בטיחות MSDS). בדיקת מגע מורחבת (כולל סדרה תעסוקתית מותאמת). השוואה בין ימי עבודה לחופשה (יומן דרמטולוגי של העבודה).

חינוך: הכרת הסיכונים, שימוש נכון בכפפות, טכניקת שטיפת ידיים נכונה.

כפפות מגן: סוג מתאים (ניטריל לכימיקלים, ויניל למזון). החלפה תכופה. כפפות כותנה מתחת למניעת הזעה.

קרם מגן (barrier cream): לפני עבודה, אחרי כל שטיפה. שלא מכיל אלרגנים ידועים.

לחות: אחרי שטיפת ידיים, בסוף יום העבודה.

חומרי ניקוי: סבון עדין (pH 5-5.5), ללא סודיום לאוריל סולפט (SLS).

התאמה תעסוקתית:

שינוי תפקיד (למשל, מעצבת שיער שעוברת מצביעה ושטיפה לייבוש וסירוק). כפפות ייעודיות. הגבלת עבודה רטובה. חילופי משמרות.

מעקב:

ביקורת דרמטולוגית כל 3-6 חודשים. מעקב HECSI (מדד חומרת אקזמת ידיים). הערכת היענות להנחיות הגנה. מכתב לרופא תעסוקתי או לוועדה רפואית.

דרמטיטיס אלרגית (ACD): התפלגות לפי אזור המגע (כפפות = גב יד, ניקל = אצבעות), שלפוחיות.

דלקת עור אטופית של הידיים: היסטוריה אטופית מהילדות, גם קפלים אחרים מעורבים.

פומפוליקס (אקזמה דיסהידרוטית, Dyshidrotic Eczema): שלפוחיות עמוקות בצדדי האצבעות ובכפות. גרד עז. מופיעה באפיזודות.

דרמטיטיס היפרקרטוטית (Hyperkeratotic/Tylotic): עיבוי עור וסדקים בכפות. שכיחה בגברים בגילאי 40-60. ללא שלפוחיות.

פסוריאזיס: עיבוי עור, גבולות חדים, שקעים בציפורניים (pitting), סימן אאוספיץ. לעתים קשה להבדיל מדרמטיטיס היפרקרטוטית.

פטרייה של כפות הידיים (Tinea Manuum): לרוב יד אחת בלבד בתוספת שתי רגליים (דפוס "שתי רגליים, יד אחת"). קשקשת עדינה. בדיקת KOH חיובית.

ביופסיה: לרוב לא ספציפית (דרמטיטיס ספונגיוטית). מועילה כשיש חשד לפסוריאזיס, לימפומה עורית (MF, קיצור של Mycosis Fungoides), או גרדת.

בדיקת מגע: מומלצת בכל דרמטיטיס ידיים שלא מגיבה לטיפול תוך 4-6 שבועות.

לחות 5-10 פעמים ביום. קרם מגן לפני עבודה. כפפות ניטריל עם כותנה מתחת. הימנעות מאלרגנים (אם בדיקת מגע חיובית).

שלב 2 (טיפול טופיקלי):

סטרואידים: קלובטזול 0.05% משחה בהתלקחויות (2-4 שבועות). מומטזון 0.1% לתחזוקה (2-3 פעמים בשבוע). טקרולימוס 0.1% משחה: לאזורים רגישים ולתחזוקה ארוכת טווח ללא סיכון לדלדול עור.

שלב 3 (פוטותרפיה):

PUVA טופיקלי (קרם פסורלן בתוספת אור UVA): 2-3 פעמים בשבוע. מאוד יעיל לדרמטיטיס ידיים. אור אולטרה-סגול NB-UVB: פחות יעיל מ-PUVA לידיים. מתאים יותר לדרמטיטיס מפושטת.

שלב 4 (טיפול מערכתי):

אליטרטינואין (Alitretinoin, שם מסחרי Toctino): 30 מיליגרם ליום, מאושר באירופה לדרמטיטיס ידיים כרונית חמורה. 48% מגיעים לניקוי מלא או כמעט מלא. תופעות לוואי: שפתיים יבשות, כאב ראש, עלייה בשומנים בדם. מניעת הריון חובה (תרופה טרטוגנית).

דלגוציטיניב קרם 20 מיליגרם לגרם (Corectim): מעכב JAK טופיקלי. במחקרי שלב III: שיפור משמעותי ב-HECSI. פעמיים ביום.

ציקלוספורין: 3-5 מיליגרם לקילוגרם, שימוש חורג מאישור. יעיל אבל הישנות מהירה אחרי הפסקה.

מנגנון: מעכב כל ארבעת אנזימי JAK (JAK1, JAK2, JAK3, TYK2) באופן מקומי. חוסם העברת אותות של ציטוקינים דלקתיים (IL-4, IL-13, IL-31, IFN-gamma) ישירות בעור.

מחקרי שלב III (מחקרי DELTA):

DELTA-1 (דרמטיטיס ידיים כרונית בינונית-חמורה): דלגוציטיניב קרם 20 מיליגרם לגרם לעומת פלצבו, פעמיים ביום, 16 שבועות.

תגובת IGA 0/1 (ניקוי מלא או כמעט מלא): 20% לעומת 9% בפלצבו. ירידה של 75% ב-HECSI: 38% לעומת 22% בפלצבו. שיפור משמעותי גם בגרד, בכאב ובאיכות חיים.

בטיחות:

תופעות לוואי מקומיות קלות (תגובות באזור המריחה). ספיגה מערכתית מינימלית. אין תופעות מערכתיות של מעכבי JAK הפומיים (כמו סיכון לקרישי דם או אירועים קרדיו-וסקולריים).

מצב אישורים: מאושר ביפן לדלקת עור אטופית (2020). נמצא בתהליך אישור באירופה לדרמטיטיס ידיים.

רוקסוליטיניב קרם (Opzelura, מעכב JAK1/2 טופיקלי): מאושר על ידי ה-FDA לדלקת עור אטופית ולויטיליגו. לא נחקר ספציפית לדרמטיטיס ידיים אבל משמש בשימוש חורג.

בדיקת מגע חיובית: 40-65% מהילדים שהופנו לבדיקה.

ניקל: האלרגן השכיח ביותר גם בילדים (8-28%).

קובלט: 2-10% (לעתים מופיע יחד עם ניקל).

בשמים: 2-12%.

MI/MCI: ירד עם רגולציה, עדיין רלוונטי.

מקורות חשיפה ייחודיים לילדים:

ניקל: פירסינג ראשוני (מקור סנסיטיזציה שכיח), אבזמי שעונים וחגורות, מכשירי אורתודנטיה, טלפונים ניידים, טאבלטים.

מגבונים רטובים: MI (מתילאיזותיאזולינון). דרמטיטיס אלרגית סביב פי הטבעת או סביב הפה בתינוקות.

קוסמטיקה: נצנצים (shimmer/glitter, מכילים ניקל או כרום), איפור פנים לילדים, לק ציפורניים.

צעצועים: סליים (slime, מכיל בוראטים, שימורים ובשמים).

תרופות טופיקליות: ניאומיצין, לנולין.

מתי לחשוד בדרמטיטיס אלרגית בילד:

אקזמה שלא מגיבה לטיפול. התפלגות לא טיפוסית לדלקת עור אטופית (גב כף רגל, סביב הפה, אוזניים). אקזמה חד-צדדית. החמרה עם מוצר מסוים.

אקזמה בגב כף הרגל ובאצבעות. כף הרגל (plantar) לרוב לא מעורבת (עור עבה, פחות מגע). גב כף הרגל: אזור אופייני (מגע עם החלק העליון של הנעל). לעתים לא סימטרית (רגל דומיננטית, החלפת נעל אחת). לא פוגעת ברווחים שבין האצבעות (בניגוד לפטרייה).

אלרגנים שכיחים:

מאיצי גומי: תיאורם, קרבמטים, MBT. נמצאים בסוליות, בדבקים ובמדרסים.

דיכרומט אשלגן (Potassium dichromate): בעור מעובד.

שרפי פורמלדהיד: בדבקים.

פנילנדיאמין (PPD): בנעליים שחורות (מהצבע).

קולופוניום (Colophonium, שרף אורן): בדבקים.

אבחנה מבדלת:

פטרייה (Tinea pedis): בין האצבעות, KOH חיובי.

פסוריאזיס: גבולות חדים, שינויים בציפורניים.

דרמטוזיס פלנטרית נעורית (Juvenile plantar dermatosis): בחלק הקדמי של כף הרגל, בילדים אטופיים, סדקים.

אקזמה דיסהידרוטית: שלפוחיות עמוקות.

פתרון: נעליים ללא גומי (עור אמיתי), גרביים כותנה, מדרסים מותאמים.

בדיקת מגע בטוחה בילדים מגיל 6 חודשים. ריכוזי אלרגנים: זהים למבוגרים, אין צורך בדילול. תאי Finn chambers: גודל רגיל (8 מילימטר). מיתוס: "ילדים רגישים יותר ויש לדלל". עובדה: ריכוז סטנדרטי.

שיקולים מיוחדים:

גב קטן: מניחים פחות אלרגנים בכל פעם (סדרה בסיסית בתוספת סדרה ספציפית). TRUE Test נוח (3 פנלים קטנים).

שיתוף פעולה: ילדים קטנים עלולים להסיר את המדבקות. קיבוע נוסף והסבר להורים.

קריאה: ביום 2 וביום 4 (כמו מבוגרים). תגובות מאוחרות חשובות גם בילדים.

מתי להפנות ילד לבדיקת מגע:

דרמטיטיס שלא מגיבה לטיפול טופיקלי. דרמטיטיס בהתפלגות לא טיפוסית לדלקת עור אטופית. דרמטיטיס סביב פי הטבעת או סביב הפה. חשד לדרמטיטיס נעליים. דרמטיטיס ידיים בילד שאינו אטופי.

התפלגות אלרגנים חיוביים בילדים (מחקר NACDG, קיצור של North American Contact Dermatitis Group): ניקל 28%, קובלט 8.6%, תערובת בשמים I 3.6%, ניאומיצין 3.1%, לנולין 2.3%.

רשימת מוצרים: להכין רשימה של כל המוצרים שהמטופל משתמש בהם (קוסמטיקה, חומרי ניקוי, מוצרי טיפוח).

קריאת תוויות: ללמד את המטופל לקרוא רשימת מרכיבים ולזהות את האלרגן (ואת השמות הנרדפים שלו).

מוצרים חלופיים: להמליץ על מוצרים ספציפיים שאינם מכילים את האלרגן.

מאגרי מידע: ACDS CAMP (קיצור של Contact Allergen Management Program), ואפליקציית Skin SAFE שמסננות מוצרים לפי אלרגנים.

בדיקת DMG: ללמד את המטופלים לבדוק ניקל בחפצים בעצמם.

שמות נרדפים חשובים שצריך להכיר:

ניקל: אין שם אחר, אבל "היפואלרגני" לא מבטיח שאין ניקל.

פורמלדהיד: DMDM hydantoin, quaternium-15, imidazolidinyl urea, diazolidinyl urea.

MI: methylisothiazolinone, Neolone, Kathon CG (MI/MCI).

בשמים: parfum, aroma, essential oils.

PPD: p-phenylenediamine, 1,4-diaminobenzene.

תגובות צולבות חשובות: PPD מגיב צולב עם IPPD (בגומי שחור), צבעי אזו, בנזוקאין, ומסנני שמש מסוג PABA. ניאומיצין מגיב צולב עם גנטמיצין וטוברמיצין.

בשלב חריף (שלפוחיות, בצקת): קלובטזול 0.05% משחה, 2-4 שבועות. עטיפות רטובות (wet wraps) אם נרחב.

בשלב תת-חריף (אדמומיות, פפולות): מומטזון 0.1% קרם או משחה.

לתחזוקה: טריאמצינולון 0.1%, 2-3 פעמים בשבוע (טיפול פרואקטיבי).

מעכבי קלצינוירין:

טקרולימוס 0.1% משחה: יעיל בפנים, צוואר, אזורים רגישים. לתחזוקה ארוכת טווח ללא סיכון לדלדול עור.

פימקרולימוס 1% קרם: פחות חזק, מתאים לפנים בדרמטיטיס קלה.

פוטותרפיה:

PUVA טופיקלי: היעיל ביותר לדרמטיטיס ידיים. קרם פסורלן בתוספת אור UVA, 2-3 פעמים בשבוע.

NB-UVB: פחות יעיל מ-PUVA לידיים. מתאים יותר לדרמטיטיס מפושטת.

תכשירי זפת: זפת פחם גולמי (crude coal tar) 2-5% במשחה. טיפול ותיק אבל עדיין יעיל. חיסרון: ריח ולכלוך.

עטיפות רטובות (wet wrap therapy):

בדרמטיטיס חריפה מפושטת: סטרואיד מדולל בתוספת שכבה רטובה ומעליה שכבה יבשה. 2-3 ימים.

מאושר באירופה ובקנדה לדרמטיטיס ידיים כרונית חמורה שלא מגיבה לסטרואידים חזקים. 30 מיליגרם ליום, 12-24 שבועות. 48% מגיבים. תופעות לוואי: יובש שפתיים, כאב ראש, עלייה בשומנים בדם. טרטוגנית (חובה למנוע הריון).

ציקלוספורין:

3-5 מיליגרם לקילוגרם ליום. יעיל אבל הישנות מהירה אחרי הפסקה. עד 12 שבועות. ניטור לחץ דם ותפקוד כליות.

אזתיופרין / מיקופנולט מופטיל:

שימוש חורג. מתאימים לדרמטיטיס ממגע כרונית שלא מגיבה. תגובה איטית (4-8 שבועות).

דופילומאב (נוגד IL-4R alpha):

שימוש חורג לדרמטיטיס ממגע כרונית. ההיגיון: בדרמטיטיס אלרגית כרונית, בניגוד לחריפה שהיא Th1/Tc1, יש מרכיב Th2 משמעותי שדופילומאב חוסם. סדרות מקרים ומחקרים קטנים: שיפור משמעותי בחלק מהמטופלים. מחקרי שלב II/III בתהליך.

מתוטרקסט:

שימוש חורג. 10-15 מיליגרם לשבוע. ראיות מוגבלות אבל משמש בפרקטיקה.